RSS

תגית: עיסוקיות

מה משפיע עלינו

מה משפיע עלינו

"האושר הוא עניין של גישה. או שאנחנו מאמללים את עצמנו או שאנו מחליטים להיות מאושרים וחזקים. כמות המאמץ זהה". קרלוס קסטנדה


אנחנו נוטים לחשוב לעתים קרובות שהחלטות וגישות שלנו מבוססות על הגיון ומחשבה עצמאית מעמיקה.
למעשה במקרים רבים ההחלטות או הגישה שלנו אל נושא או בעיה שעומדים בפנינו מוטות ע"י גורמים קוגניטיביים שונים, כפי שנמצא המחקרים שונים.
מודעות להטיות אלו יסייעו לנו לקבל החלטות נכונות יותר עבורנו ללא השפעה חיצונית.

להלן מספר דוגמאות:

  • היוריסטיקת הזמינות* – לא כל מה שעולה במוחנו למשמע או למראה נתון מסוים הוא אכן נכון. אנו יכולים להחליט החלטות מבוססות על ניסיון או ידע שאינם מבוססים על מציאות, אלא מושפעים מהתרחשויות או סיפורים בלתי ריאליים או בלתי נכונים. למשל ידיעה על התרסקות מטוס או רצח המוני יותיר רושם עז יותר מנתונים סטטיסטים על כך שיש הרבה יותר קורבנות ממחלת סרטן הקיבה מאשר רצח המוני, או הרבה יותר הרוגים בתאונות דרכים (יומיומיות לצערנו) מאשר מתאונות טיסה. הרושם שאירועים אלו משאירים במוחנו, משפיעים על אופן המחשבה ובעקבות כך עלולים לגרום לנו להחליט החלטות לא נכונות, כמו למשל להשקיע יותר באמצעי בטחון מפני רצח המוני מאשר במניעת מחלת הסרטן.

  • תופעת העדר – ככל שמספר האנשים שמאמינים במשהו גדול יותר, גם אם אין זה מציאותי או נכון, כך ההסתברות שגם אנחנו נאמין בכך גדלה. אין זה חשוב שאכן הרכב הנמכר ביותר בארץ הוא יעיל, חסכוני ובטוח,ככל שניראה יותר מהם, נאמין שהוא אכן כזה. התופעה רווחת במיוחד בתחום הפוליטיקה והאמונות הדתיות.
  • דבקות בהחלטה – מהרגע שהחלטנו משהו, החלטה זו הופכת להיות, לכאורה, חלק מהזהות שלנו. הן מלוות אותנו ונמצאות מול עיננו, בעבודה, בחניה, במקום המגורים ואפילו במיטה לצידנו. שיקולים של בחינת אפשרויות נוספות או אחרות נדחקים מגירות העמוקות של התודעה. אין החלטות שהן 100% נכונות או לא נכונות. הם מהוות אתגר ו"איום" על זהותנו ועל איך שאנו נראים בעיני עצמנו.
  • הנחת הנחות – אנו נוטים לראות דפוסים היכן שהם למעשה לא קיימים. לעתים אנו מניחים הנחות בלתי מבוססות, למשל אם מטילים מטבע, ונופל ארבעה פעמים על "עץ" קל יהיה לנו להניח שגם בפעם החמישית זה יקרה. יש דוגמאות רבות מתחום ההימורים או משחקי ספורט. תופעה קוגניטיבית זו משמשת אותנו היטב לזהות אנשים או אירועים ולכן מנוצלת רבות לעזר ע"י אנשי מכירות, אולם עלינו להיזהר מלראות דפוסים היכן שהם לא קיימים.
  • שמרנות – קשה לנו מאוד לקבל שינויים. האדם הוא יצור של הרגלים (G. Stanley Hall). נוח לנו להמשיך לעשות את אותם הדברים אליהם התרגלנו. אנו מוצאים את עצמנו עושים יומיום את אותם הדברים באותו אופן באותם זמנים. אנו פועלים באופן אוטומטי בהתאם לגירויים הסביבתיים. נוסעים לעבודה באותו מסלול וכך גם חוזרים הביתה, לעתים רחוקות אנו משנים את התפריט היומי לחלקנו הגדול יש את אותה רשימת קניות קבועה. דבקים בסגנון לבוש, קריאה, תכניות טלוויזיה וכיו"ב. גם כאשר סביבנו הכל משתנה בקצב כזה או אחר, לא פשוט לנו לקבל את השינויים ועוד יותר קשה לשנות את הרגלים המתחייבים.
  • הטיית הנודע (confirmation bias) – אנחנו חוסמים לעתים קרובות, עובדות שאיננו רוצים לקבל או לא נוח לנו איתם, למרות שאנחנו מודעים לנכונותם. למרות הכל נחפש סיבות "מתחת לאדמה" על מנת לחזק את התפיסה שלנו.

יש עוד דפוסי הטיה רבים שאם נכיר בהשפעה שיש להם על ההחלטות והגישה שלנו בחיי היומיום, נוכל להתנהל בצורה טובה ומועילה יותר עם עצמנו ועם הסביבה.

©רונן טופל – מאמן אישי/מנטור לקריירה ועסקים http://www.consult-top.com

אשמח לפגישה ללא התחייבות. פרטי קשר: ronen@consult-top.com

* היוריסטיקת הזמינות או היוריסטיקת הנגישות היא יישום פשטני של היוריסטיקה בהערכת ההסתברות על בסיס הקלות שבה אפשר לדמיין את התוצאות. כך, תוצאות שניתן לתארן ולדמיינן בקלות, המוצגות באופן טעון מבחינה רגשית, תחשבנה קלות יותר להצגה מתוצאות שקשה להבינן. התוצאה כאן היא, בדרך כלל, הטיה קוגניטיבית.

 
 

תגים: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

לעשות פחות ולהשיג יותר?

לעשות פחות ולהשיג יותר?

היום מתחיל בצלצול השכמה. חלקנו באמצעות הטלפון הנייד. אם כבר הוא בידינו, רבים מאיתנו, לא מתאפקים ובודקים את המסרונים האחרונים, המיילים שהגיעו בלילה ובמקרה הטוב, מעיפים מבט אל היומן, במקרה הפחות טוב, נשאבים לחדשות ו/או אתרים אליהם אנחנו "מכורים".

בדרך לעבודה מחוברים ל"ווייז", רואים מי עוד מחובר, איפה יש פקקים ואיפה משטרה.

מגיעים לעבודה וכמובן מדליקים את המחשב, מקבלים ומוצאים שיחות טלפון, מיילים, שוב הודעות טקסט וכיו"ב.

יום העבודה עובר לו בעיקר במילוי המטלות וטיפול בבעיות שצצות, כל אחד על פי עיסוקו, מטפלים בלקוחות, בעמיתים לעבודה, מקיימים ישיבות, פגישות עבודה, או שלוקחים הפסקה לאוכל או שלא ומתישהו מסתיים יום העבודה.

שבים הביתה וממשיכים בעיסוקים של הבית, הילדים, פה ושם קצת חברים או תרבות ונופלים למיטה תוך צפייה בטלוויזיה או בנייד.

"העיסוקיות" (busyness) משתלטת על חיינו, גורמת לנו לעסוק כל הזמן בדברים הדחופים והבוערים ולא מותירה לנו פנאי לדברים החשובים.

הפעלת המוח באופן תדיר, על פי מחקרים אחרונים, עוזרת לשמור ולפתח קוגניציה וזכרון. אכן, תוצאה מבורכת. השאלה היא ע"ח מה ולאיזה סוגים של "עיסוקיות" אנחנו חושפים את עצמנו. איך אנחנו מנצלים את השיפור בזיכרון ובקוגניציה ובעיקר איך מונעים את התעוקה והמתח שכרוכים ב"עיסוקיות" ובצורך להרגיש מקושרים באופן מתמיד.

למתח המלווה את ה"עיסוקיות" יש השפעות על מצב הבריאות הפיזית כפי שנמצא במחקרים. "הורמון המתח", הקורטיזול המופרש בעת מתח משפיע לרעה בתחומים שונים. כאשר המצב הוא כרוני יש להורמון השפעות מתמשכות.

כולנו צריכים הפוגה מהעיסוקים הדחופים והשוטפים שלנו על מנת לטפל בדברים החשובים שבאופן טבעי נדחים ע"י העניינים הדחופים. זה לא רק מועיל לבריאות הפיזית, זה מאפשר לנו פנאי למחשבה, יצירה, פסק זמן לנשימה עמוקה וחידוש אנרגיות.

האידאל זה פשוט לרשום לנו ביומן ולהפוך להרגל "לסגור" שעה או שעתיים בשבוע או לכל אחד על פי הרצון והצורך במקום שקט, בלי טלפון או אמצעי תקשורת אחר, אם בחדר שקט ואם מול נוף מועדף בפארק או בטבע.

שווה לאמץ את "שעת שולץ", מי שהיה מזכיר המדינה בארה"ב בשנות ה-80 והיום הוא בן 96, נהג להסתגר במשרדו עם נייר ועט לשעה בשבוע, והורה למזכירתו להפריע לו רק אם הנשיא או אישתו מתקשרים. זו היתה השעה היחידה בה יכול היה לטפל בנושאים האסטרטגים החשובים באמת.

כפי שהזכרתי במאמרים קודמים הזמן הוא גמיש, לכן חוסר זמן או פנאי היא בחירה שלנו. מאחר והוא גם לא ניתן למחזור, אותה שעה שלא הקדשנו לבריאות הנפשית והפיזית שלנו ושל מי שסביבנו, היא שעה שלא תחזור.

ניתן בהחלט לסגל הרגלים של ניהול זמן יעיל ופורה. תשאלו אותי איך:

http://www.consult-top.com

©רונן טופל – מאמן אישי/מנטור לקריירה ועסקים

 
2 תגובות

פורסם ע"י ב- אפריל 22, 2017 ב- אימון אישי, מחשבות ותובנות

 

תגים: , , , , , , , ,