RSS

קטגוריה: איזון

את…אתה! הלו! אל תסתכל בקנקן!

את…אתה! הלו! אל תסתכל בקנקן!

את…אתה! הלו! אל תסתכל בקנקן!

Photo by Milan Popovic on Unsplash

כאשר פוגשים מישהו חדש, שבע עד 15 השניות הראשונות קובעות במקרים רבים, את התפיסה שלנו לגבי אותו אדם.

כמה פעמים אנחנו פוגשים מישהו ומיד מסיקים מסקנות עליו?

כולנו נוטים להניח הנחות. דמות מסוימת תעורר בנו רגשות או תחושות שונות מאלו שייעורר אצל אחר. אבל יש סוג של מוסכמות שרובנו "מכורים" להם. אם נראה מישהו לבוש ברישול, עם בגדים קרועים ומוכתמים, לא מגולח, רובנו נרתע, נניח שהוא קבצן, חסר בית, יש מי שיחוש סלידה ויש מי שרחמים. במקרה שונה, עפ"י החליפה והעניבה שמישהו לובש, נחליט אם הוא שופט, איש עסקים או גנגסטר.

מה נחשוב אם נראה אישה נטולת זרועות וידיים? מה נחשוב שהיא מרגישה, חושבת, עברה, איך היא מתמודדת עם החיים בכלל? מה נחשוב כאשר נגלה שהיא גם טייסת?

אם נראה אדם בלי ידיים ורגליים ואז נגלה שהוא אב ל-4 עובד במשרה מלאה רוקד ומתפרנס מעבודתו? איך החיים שלו? איך מתייחסת אליו הסביבה?

השאלה הראשונה גורמת למרביתנו להניח הנחות, דבר שהוא טבעי אבל לא בהכרח נכון, מעשי או הגיוני. השאלה השנייה גורמת לנו לתהות מה קורה כאן?

אז קורים שני דברים: אחד, אנשים אלה כמו רבים אחרים מודעים לכך שאת המציאות לא ניתן לשנות. מה שניתן לשנות זו הגישה אליה. הדבר השני הוא להסתכל על המצב בעיניים פקוחות וראש פתוח ולבחון איך ניתן להפוך מצב "מבאס" למשהו חיובי.

כל מי שעבר טראומה משמעותית, התגבר והמשיך הלאה והתפתח, יספר לך, אם ירצה, כמובן, שהמשבר שעבר רק חיזק אותו והיווה במידה רבה גורם להצלחתו.

בכולנו יש את היכולת להפוך משבר להזדמנות!

מאמן אישי/מנטור לקריירה ועסקים http://www.consult-top.com

 

מה עושה לנו טוב

מה עושה לנו טוב

מה עושה לנו טוב?

במהלך אימון, בשלבים שונים, אני מזכיר לעצמי ולמתאמן/נת, שהכל – תהליכים, הרגלים, חברה, איכות חיים, אושר, תכניות, אפילו הדברים הכי מסובכים שיש כמו טילים שמשוגרים לכבוש גלקסיות רחוקות, מורכבים מחלקים קטנים ופשוטים וגם חלקים אלה מורכבים מחלקים זעירים.

מצבים בעייתיים מורכבים שנראים לנו קשים לפתרון, במירב המקרים, אם מפרקים אותם לגורמים, הופכים להיות פתירים בקלות יחסית.

הינה שתי דוגמאות בנושאים שונים לחלוטין אבל בעלי חשיבות אישית לכולם.

1. בתחום הבריאות והסביבה – ידוע לכל שזיהום הפלסטיק מהווה בעיה עולמית שלכולנו חלק בה ומושפעים ממנה בעיקר בתחום הבריאות באופן ישיר ועקיף.

Photo by Jordan Beltran on Unsplash
PAGE_BREAK: PageBreak

האם ידעתם שעפ"י מחקר שהוזמן ע"י ארגון WWF (הקרן העולמית לחיות הבר) נמצא שכולנו אוכלים כ-5 ג' פלסטיק מדי שבוע! משקלו של כרטיס אשראי. יותר מרבע ק"ג של פלסטיק בשנה נכון להיום. אז? איך אפשר לפתור בעיה מסובכת וגדולה כל כך? החישוב אומר שכל שניה אנחנו, אוכלוסיית העולם, צורכים 160,000!! שקיות (בקישור הזה ניתן לראות את המספרים בזמן אמיתי).

את הקטסטרופה (ישראל נמנית על צרכני כלים חד-פעמיים הגדולים בעולם) הזו אפשר לפרק למרכיבים הקטנים שהופכים אותה לבעיית בריאות של כולנו כולל ילדינו, שלא להזכיר את בעלי החיים, הטבע ומזג האוויר. אם כל אחד מאיתנו ימנע משימוש שוטף ובלתי מבוקר בשקיות, כלים חד פעמיים מפלסטיק, קשיות לשתייה וכ', נוכל לצמצם את הבעיה ולהפחית את הנזק הבריאותי לנו ולדורות הבאים. בארה"ב שתי מדינות כבר אסרו על שימוש בשקיות פלסטיק – קליפורניה וניו יורק. הודו החליטה שבשנת 2022 מפסיקה את השימוש בכלים חד"פ ושקיות פלסטיק.
לא באמת אפשר או צריכים לחכות שפוליטיקאים בעלי אינטרסים, נתונים להשפעות של לוביסטים יעשו משהו בנידון, אם כל אחד מאיתנו בסביבתו הקרובה יעשה מעשה, דיינו. הינה אנקדוטה משלשום: היינו במכולת, אנו משתדלים לבוא לשם עם שק רב פעמי. ביקשנו מהמוכר לא להכניס את הקנייה לשקיות פלסטיק.אישה שעמדה בתור, ראתה את השק, שמעה את הבקשה שלנו מהמוכר, ציינה שאכן נכון מה שאנחנו עושים ויצאה לאוטו להביא שק רב פעמי משלה.

לכאורה דבר שבשיגרה, כמובן שבהמשך התפתחה שיחה בין כל מי שהיה במקום בנושא זיהום הפלסטיק. את המעשה הקטן והפרטי שלנו לאותו רגע עשינו. החלק הקטן הזה, אם יצורף למעשים דומים רבים, מדי יום, יעזרו לשפר במעט את הבריאות של כולנו לשנים הבאות.

2. בתחום החברה, איכות חיים, אושר – אני לא יודע מה איתכם, אבל לי טוב ונעים כאשר אני נותן. עצם הנתינה, ולא חשוב אם זה דבר חומרי או מחווה של יחס או פרגון אני מרגיש שאני מקבל מיד תמורה חיובית. זה יכול להיות ברכת בוקר טוב ושאלה לשלומו של שומר בבניין, בכניסה לקניון או לאשת הניקיון בבניין המשרד. שאלה לשלומו של רופא בקופ"ח או חיוך וברכה לשכנים לעבודה במעלית. החיוך וההתייחסות שמקבלים בחזרה ולרוב, גם בפעם הבאה, משמחים משפרים את מצב הרוח לזמן ממושך (עניין של הפרשת כל מיני במוח וכאלה…).

מה כבר קשה בדבר הקטן הזה – חיוך – שממנו מורכב הדבר הגדול והחשוב שאנו שואפים אליו – "איכות חיים" או "אושר". לא רכישת עוד משהו עושה אותנו מאושרים, רכישת עוד חוויה נעימה, אירוע משפחתי משמח, הצגה או קונצרט, מפגש עם ידידים טובים, טיולים, אלה הדברים הקטנים שמשפרים לנו את החיים. לעתים, אם אנחנו קשובים להוויה, מקשיבים למה שנאמר בין השורות, עשויות להיפתח בפנינו הזדמנויות קטנות לעשות טוב לעצמנו, הווה אומר לתת ועל כן, לקבל. לא חו"ח חלק מהפנסיה או משהו כזה, אלא סתם מחווה קטן של הכרה, תודה, איחולים טובים או ברכה. ואז…הכיף שבתוצאה. לקבל תגובה נעימה.

Photo by Randy Tarampi on Unsplash

הינה סיפור מהחיים. לא מזמן הייתי בהופעה של אמנית ידועה ומצליחה. כמו כולנו, מין הסתם גם היא אדם, במקרה שלה דווקא עם נשמה גדולה. במהלך ההופעה, הרגישה צורך לשתף שעוד מעט יש לה יומולדת וגם שלאחרונה מישהו במשפחתה נפטר. בראש האימוני שלי, הסקתי, אולי בהטיה, שאם היא משתפת דברים אישיים אלו, היא מבקשת התייחסות. אם כן, למה לא? בימינו, לא בעיה למצוא וליצור קשר, לכן שלחתי את ברכתי ליום ההולדת ואת ניחומי לאובדנה. שמחתי כאשר הודתה לי באופן אישי על הדברים.
מה קרה כאן? בסה"כ ברכה והתייחסות מצידי ששמחתי לתת, קבלת יחס ותודה בחזרה. לכאורה שני דברים קטנים, טריוויאלים ולא מי יודע מה משמעותיים. אבל אם אוספים הרבה כאלה, החיים פשוט מרגישים הרבה יותר שמחים.

כמה מועיל וטוב היה, אם היינו קצת משנים את השיח הקטן בינינו על חילוקי הדעות, מבינים שמותרים הבדלי השקפה ועמדות, איזה דבר גדול היה יכול…!

©רונן טופל – מאמן אישי/מנטור לקריירה ועסקים http://www.consult-top.com

 

תגים:

ממה בנוי האושר?

ממה בנוי האושר?

מה מרכיבי האושר?

עברו כמעט שלוש שנים מאז הפעם האחרונה בה נפגשנו בהרכב מלא נכדים, ילדים/הורים, סבתא וסבא .

מפגש כזה לא התאפשר על שום פיזור המשפחה (זמנית) בקצות תבל.

נמצאה סיבה טובה ומשמחת לעריכת האירוע (כאילו שבאמת צריכים סיבה) התכנסנו כולנו, מי למשך יותר ומי לפחות זמן, הוכנה מראש במסירות ונערכה תוכנית מרגשת והוגשו ארוחות טעימות.

צחוקים ובכי של ילדים, המולה, בלאגן, מזרונים פזורים ועליהם נמים להם בערבוביה כל מי שהשינה השתלטה עליו והניחה בתנוחות מצחיקות.

בתום שיא האירוע ולפני התפזרות, כינסתי את כולם לתמונה משותפת, כזו מזדמנת אחת להרבה זמן.

ועכשיו אני מתבונן בה וחושב.

טף, בוגרים, זוג צעיר, הורים, סבתא וסבא, נערה שמתגייסת עוד כמה שבועות, נערים שרוכשים את השכלתם, ילדים ופעוטות…בנים, בנות, כלות וחתנים. כולם לבושי חיוך, שמחה, אחווה.

יש מי שיגיד מזל, מתנה, מתת אל. האומנם?

כמה מתוך הכל תלוי בגורל, במזל? כמה מהווה תוצאה של השפעת הבית, הסביבה, החינוך, הלימודים, הטעויות והמסקנות מהחוויות הטובות והטובות פחות והאירועים שנקרו בדרכי כולנו?

לא קלה הדרך, ודוקא עקב כך, יכול להסתכל באהבה, סיפוק וגאווה על כל החבורה.

נראה לי שמצאתי את החומר ממנו עשוי האושר.

©

ronen@consult-top.com

www.consult-top.com

 

תגים: ,

האיזון בין צורך יכולת והגשמה

האיזון בין צורך יכולת והגשמה

לכולנו יש צרכים. חלקם פיזיים וחלקם נפשיים, חברתיים, אינטלקטואלים.

הצרכים הפיזיים הם די ברורים, מזון, כסות, מגורים. הצרכים הנפשיים ולא פחות חשובים מתבטאים בשייכות, זהות, אמונות,

כניראה שלכולנו יש את היכולת להגשים אותם במידה כזו או אחרת.

Photo by Uriel Soberanes on Unsplash

יש מי שיותר קל לו, יש מי שבתחומים מסוימים קצת יותר מסובך לו ויש מי שממש מרגיש צורך קיומי בביטוי והגשמה של צרכיו והם מהווים כל תחלית קיומם.
חלק מאיתנו אף מעניקים דרגות עדיפות שונות, לצרכים הפיזיים והנפשיים, יש מי שחשוב לו יותר להוציא אל הפועל את צרכיו הנפשיים, גם אם הם באים על חשבון הצרכים הפיזיים, ימנעו מטיפול במכאוב, או ידחו ארוחה אם הצורך הנפשי ייחשב לחשוב יותר, למרות שהם מודעים, הגיונית, שלאורך זמן, בחירה בסדר עדיפויות זה, מרצון או מדחף פנימי קשה לשליטה, יגרור נזק שיפגע ביכולות. כמו כן, מי שצרכיו הנפשיים אינם מסופקים, יסבול מתופעות נפשיות שיפגעו בבריאותו.

יכולת נובעת מהדחף הנפשי. מי שהצורך הנפשי שלו כרוך ביצירה ימצא את התחום והמיומנויות הנדרשות לכך ואם הצורך מספיק חזק, דבר לא יעצור אותו וסביר להניח שיגיע לרמות גבוהות בתחומו. מי שהצורך הנפשי שלו כרוך בנושאים חברתיים, עזרה לזולת, לסביבה, יעשה כן באותה מידה וכך בכל תחום, כל אחד לפי נטיותיו וכשרונותיו.

לא לכולנו, למרבה הצער ניתנת האפשרות להגשים את הצרכים, המקרים בהם ניטל ממי מאיתנו החופש להגשים את הצרכים שלנו הם רבים. לעתים מגיעים לכך באיחור ואחרי תסכול ויש מי שמסיים את חייו למגינת ליבו, ללא אפשרות הגשמת צרכיו הנפשיים בחלקם או בכללם.

ניהול אורח חיים שאינו מאזן בין הצרכים השונים ומכלה זמן ויכולת לספק את הנדרש, גורם בברור לנזק לתחום ה"מוזנח" ובהכרח גורם בעקבות כך לנזק גם בתחום ה"מועדף".

אפשר לראות לא מעט מקרים של workaholism (התמכרות לעבודה) וידוע לכל מה תופעה כזו גורמת לפרט ולסביבה, הן מבחינה פיזית והן רוחנית-נפשית.
איזון בין הצרכים איננו ניתן למדידה אבסולוטית, לכל אחד מאיתנו מידה משלו ויש להתאים לעצמך בצורה מפוקחת ונבונה את "החליפה המתאימה" זו שנוחה לנו ונותנת מענה מתאים ובריא לצרכים כולם.
מטבע הדברים, מתוך שקיעה בעשייה היומיומית, לא פשוט, להסתכל על עצמנו במבט חיצוני ולהעריך אם אורח החיים שלנו מתנהל בצורה המיטבית. לא תמיד אנחנו מודעים לאפשרויות שונות או נוספות שעשויות לסייע לנו להיטיב עם איזון הביטוי והיישום של הצרכים בתחומים השונים.

לשם כך רצויו וחשוב להסתייע בגורמים מנוסים, מקצועיים ואמינים.

©רונן טופל – מאמן אישי/מנטור לקריירה ועסקים http://www.consult-top.com

 

תגים: , , , , ,