RSS

ארכיון חודשי: מרץ 2019

האם באמת נוח לך עם האמונה הזו?

האם באמת נוח לך עם האמונה הזו?

במה אנחנו בוחרים להאמין? מה שלא גורם לנו להתמודד עם ספקות?

מאמינים במה שנוח לנו, מה שרגילים, מה שבקונצנזוס הפנימי שלנו.

שלא יעזו לערער את האמונות שלנו. Cognitive bias

על כל טיעון הגיוני ורציונלי, נמצא אין ספור טיעונים סובייקטיבים מופרכים ו/או רגשיים על מנת לסתור אותם, כדי שיצדיקו לכאורה את מה שאנחנו מאמינים בו גם אם דעתנו בנושא היא לא מלומדת. Availability Cascade


-"כדור הארץ שטוח"

-"אבל תראה – יש תמונות, הוא עגול!"

-"אכן, עגול אבל שטוח"


מאוד לא נוח לנו לערער, או אפילו להרהר, על האמונות שלנו. הן הרי טבועות בנו מאז שנצרבו בתודעה, לפעמים מינקות, לפעמים בשלב מאוחר יותר.

מאחר ולא נעים או נוח לפקפק באמונות האלה, איננו עורכים בד"כ "ספירות מלאי" של האמונות, לכן לרוב איננו מודעים לכך שיש, ב"שק האמונות" שלנו, גם כאלה שהן לא ממש עוזרות לנו, אפילו מהוות מכשול ומעכבות התפתחות אישית, קידום מקצועי, סיפוק, שמחה, שיפור יחסי זוגיות ומשפחה, יחסי עבודה ועוד.

השלמה עם מציאות, גם אם מבוססת על אמונה היא למעשה עכבה, גם אם "נסבלת" למרות שבתוכנו היינו רוצים לשפר, לשנות. ולא, לא תמיד "כל עכבה לטובה", אמירה זו מהווה אמונה שלכאורה אמורה לנחם אותנו אך מונעת מלהתמודד או ללמוד מהניסיון. יש לדעת שלעתים קרובות חוסר מעשה מהווה בפועל מחדל ונסיגה. נכון, את המציאות איננו יכולים לשנות, מה שביכולתנו לשנות זו הגישה שלנו למציאות. כדי לבחון זאת, עלינו לבחון את מערכת הערכים והאמונות שמנחים אותנו. האם הם תואמים לזהות שלנו, ליעוד. האם מקדמים או מעכבים.
כולנו רוצים להגיע לכל תחנה בחיינו בלי חרטות, רק עם הפקת לקחים ולימוד מהעבר על מעשינו או מחדלינו. איננו רוצים למצוא את עצמנו מביטים אחורה ומצטערים על כך שלא פנינו לכיוון כלשהו בגלל אמונות מעכבות ולא העזנו או ניסינו למרות שבעצם ידענו ויודעים שהיו ויש באמתחתנו את הכלים, הכישורים, הכישרון והיכולות הדרושים.

יש לכולנו את האפשרות לשנות מסלולים, אמונות, גישות לחיינו ולהתפתחות שלנו, רק צריך לצאת לדרך כי "אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים"

"אתה יכול ויודע, מוכן ומזומן, ואתה הוא זה שיחליט לאן".

©רונן טופל – מאמן אישי/מנטור לקריירה ועסקים http://www.consult-top.com

 

תגים: , , , , , ,

דברים שאין להם שיעור?

דברים שאין להם שיעור?

הזדמנויות לזכות בעשייה של דברים שאין להם שיעור נקרות בדרכנו מדי יום. פעמים רבות, מתוך היסח הדעת, חוסר זמן, עיסוק, איננו שמים אליהם לב ומחמיצים אותן.

מעשים קטנים, יומיומיים, שהם לכאורה פעוטי ערך וזניחים, כמו ברכת בוקר טוב לשומר בכניסה לבניין, או התעניינות בשלום המנקה של חדר המדרגות, לא רק מאירים קמעה את יומם, אלא גם מזכירים לעצמנו ולסביבה שאין אנשים שקופים.

יחס, עזרה ותמיכה במי שזקוקים, עידוד ופרגון ללא התנשאות הם מהדברים שלא ניתנים למדידה אובייקטיבית וכמותית. לפעמים מחווה קטן מצד אחד, מהווה מתנה אדירה עבור הצד השני.

רכישה מודעות להרגלים אלו יהפכו אותנו לאנשים טובים ותורמים יותר, אם במקום העבודה או בסביבות חברתיות אחרות. אם אנחנו ממונים על אנשים שעובדים בצוותים, נהיה מנהיגים ולא רק מנהלים.

Photo by eberhard grossgasteiger on Unsplash

לאורך חיינו אנו פוגשים לרגע אנשים שונים, לפעמים גם הולכים איתם לאורך כברת דרך ולפעמים רק צעדים ספורים. כל מפגש כזה משאיר בנו ובם חותם והוא נשאר טבוע, עמוק יותר או פחות, אך לעולם נשאר. מידת ההשפעה על המודעות עשויה להיות מורגשת מיד או לאחר זמן, אבל היא נמצאת. על כן, תלוי בנו איך אנחנו נשארים בתודעה של הזולת.

אם במהלך המפגש – הקצר או המתמשך – גרמנו להרגשה נעימה וחיובית, הקשבנו, גילינו אהדה, אמפתיה, הענקנו מחמאה, כי אז עשינו דבר מאותם דברים שאין להם שיעור,

"…אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה,

וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא:

כִּבּוּד אָב וָאֵם,

וּגְמִילוּת חֲסָדִים,

וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ…"
(
משנה · סדר זרעים · מסכת פאה · פרק א · משנה א)

אם נאמץ מודעות זו בכל מערכות היחסים שלנו, בעבודה, בבית, במשפחה ובחברה, לא רק שנשפר פלאים את איכות החיים שלנו, נצליח לזרוע זרעים של טוב גם בעולם.

©רונן טופל – מאמן אישי/מנטור לקריירה ועסקים http://www.consult-top.com

 

תגים: , , , , , , ,

ככל שמתבגרים הזמן בין ימי ההולדת שלך מתקצר

ככל שמתבגרים הזמן בין ימי ההולדת שלך מתקצר

ככל שמתבגרים הזמן בין ימי ההולדת שלך מתקצר. יש לך פחות זמן להקשיב לזיוני מוח, פחות סבלנות לטיפשים ופחות זמן להנות מהחיים.

אז יאללה!!

עם התארכות תוחלת החיים ושיפור איכות החיים, מרחבי זמן העיסוק מתרחבים. יש יותר שנות עבודה פוריה ויותר זמן פנוי לעסוק בדברים שעושים טוב לנשמה.

במאמר מוסגר, אינני מבין איך פוליטיקאים, קובעי מדיניות ופקידי ציבור שבעצמם מתבגרים וחלקם מגיע לגיל "שאפשר להתחיל" אינם צופים שהמגמה הינה של גידול משמעותי בקהל מבוגר שהולך כוחו ומתעצם. השיח באוויר ככל שמדובר בקצבאות ופנסיות, ועדיין מתייחסים לקבוצת האוכלוסייה הזו במידה של חוסר רלוונטיות בנוגע לתחומים של תעסוקה, בריאות, השפעה, ניצול ניסיון, פנאי ועוד. זאת בעוד המנהיגים בעצמם נמצאים עמוק בקבוצת הגיל הזו.

שאלו מישהו מבוגר יחסית, מה גילו. ענה: "15 שנים" בתמיהה שאלו אותו: "הכיצד?" ענה: מה חשוב יותר? השנים שחייתי או אלו שאני צופה לחיות?" הרי מה שעבר, אין להשיב, רק הווה ומה שנשאר לנו לעשות, באמת בעל משמעות.

בכל גיל העבר רק מלמד ומעשיר אותנו. בהווה אנחנו עושים מעשים, ביניהם גם תוכניות לעתיד. ככל שמתבגרים יש לנו יותר מה לתת לאחרים ובאמצעות זאת, לעצמנו. לתרום מהניסיון, חוכמת החיים והתובנות שלמדנו מהטעויות שלנו ושל אחרים.

אנחנו כבר יודעים מה טוב לנו, ומה פחות. קשה יותר למכור לנו "לוקשים" ופחות מעניין אותנו מה יגידו השכנים. אנחנו משוחררים יותר, רגועים יותר וככל שהבריאות מאפשרת, נהנים יותר מהדברים הפשוטים, צחוק, נכד חמוד, אוכל טעים, מוסיקה, ספר שטוב לחזור אליו, סרט ישן או חדש, חברה נעימה של בת/בן זוג אהוב, משפחה וחברים. בלי לחץ ובלי מתח. הרי מה כבר יכול להיות, כמעט הכל כבר ראינו וחווינו. מותר להזיל דמעה של התרגשות מיצירת אמנות, הצגה או סתם מעשה טוב שלנו כלפי מישהו או של מישהו כלפינו.

זה זמן טוב לעשות טוב. אלו שנות ההנאה מהענבים שגדלנו בכרם החיים. בצרנו, סחטנו, ערבנו אחוזים של קושי, אחוזים של עצב, גם אחוזים של הצלחה וכמה של אושר, שמרנו באהבה מחום, ומקור, מאור השמש ומצל אפל, בחביות של חיבה.

מה שנותר הוא להתענג על היין הטוב, להשקות איתו משפחה, חברים וכל מי שמזדמן לך ללוות לאורך קטע של שביל חייך.

http://www.consult-top.com

©רונן טופל – מאמן אישי/מנטור לקריירה ועסקים

 

תגים: , ,