RSS

ארכיון חודשי: אפריל 2017

לצאת לבילוי איכותי עם עצמי (A date with Me)

לצאת לבילוי איכותי עם עצמי (A date with Me)
mask-igor-ovsyannykov-178739

unsplash.com.igor-ovsyannykov-178739.jpg

לכולנו יש כישרונות, יכולות, איכויות וגם חסרונות ומגבלות אובייקטיביות.

חלקנו, אם לא רובנו, גם חוטאים פה ושם בשיפוטיות, מי יותר ומי פחות כלפי עצמינו. לחלקינו גם מידה כזו או אחרת של יוהרה.

האישיות שלנו מורכבת מחלקים שונים שעושים אותה שלמות אחת. במצבים שונים אחד החלקים "תופס מנהיגות" – בולט ומוביל את ההתנהגות שלנו במצב ובזמן נתון. לעתים אנו "הורה", בזמן אחר "ילד/ה" ופעם אחרת "מנהיג" או "יוצר", לפעמים "מומחה" ולפעמים "תלמיד", "אחראי" ועוד.

באופן טבעי, חלקים מה"אישויות" שלנו מתפקדים פחות טוב ממה שהיינו רוצים.

חלקים אלה יכולים להיות אותם אלה שגורמים לנו לפחד, חוסר ביטחון בתחום מסוים או להימנע מעשייה מתוך חשש כלשהו. חלקים אחרים יכולים ללקות בביטחון יתר ולקלקל לנו.

הדימוי העצמי שאני נושא הוא של מסיכה. במצבים שונים אני עוטה את המסיכה המתאימה לדעתי, למצב הנתון, "אבא", "סבא", "בן", "אח", "עובד", "תלמיד", "מנטור", "חובב יין" וכד'. אלא, שרוב הזמן, אני רואה את המסיכה מצידה הפנימי. צדן הפנימי של מסכות שונה מאוד מצדן החיצוני.

מי שמולנו רואה רק את הצד הפונה אליו עם הצבעים, הצורה, ההבעה שמוצגת לעיניו. הפנימיות שלנו, שנמצאת בצידה הקעור היא שלנו ואיננה נראית למי שמסתכל בנו. מצד אחד לא רוצים להראות לכולם את הצד האינטימי ומצד שני, איננו יכולים להשפיע על כל מה שמשתקף בעיני המתבונן מצד המסיכה הפונה אליו.

אולם, אנחנו יכולים לעשות כמיטב יכולתנו על מנת להציג, בעיקר לעצמנו וגם לסביבה, את מה שאנחנו מבקשים. לשם כך אפשר לנסות ולצאת מאחורי המסיכה ולעמוד רגע לצד החלק אותו רוצים לשנות,לשפר ולהראות ולשאול "כמה הייתי נהנה לבלות זמן איכות עם מי שמשתקף מאותה מסיכה שאני רואה מולי?"

אילו מסכות אשמח ללבוש, אילו לזרוק ואילו לצבוע בצבעים אחרים, איזה מבט לשים , איזו הבעה?

lion-lemuel-butler-515

מסיכות אלו משתנות כל הזמן, בדיוק כפי שהמראה שלנו משתנה, כפי שאנו מתבגרים, צוברים חוויות, ניסיון, ידע. לפעמים השינוי צריך להיות יזום. לפעמים הצורך בשינוי נמצא שם אבל אנחנו זקוקים לקצת סיוע, לעידוד.

למישהו שיעזור לנו לבחור את המסיכה וצבעיה.

©רונן טופל – מאמן אישי/מנטור לקריירה ועסקיםhttp://www.consult-top.com

מודעות פרסומת
 
השארת תגובה

פורסם ע"י ב- אפריל 29, 2017 ב- אימון אישי, מחשבות ותובנות

 

תגים: , , , , ,

לעשות פחות ולהשיג יותר?

לעשות פחות ולהשיג יותר?

היום מתחיל בצלצול השכמה. חלקנו באמצעות הטלפון הנייד. אם כבר הוא בידינו, רבים מאיתנו, לא מתאפקים ובודקים את המסרונים האחרונים, המיילים שהגיעו בלילה ובמקרה הטוב, מעיפים מבט אל היומן, במקרה הפחות טוב, נשאבים לחדשות ו/או אתרים אליהם אנחנו "מכורים".

בדרך לעבודה מחוברים ל"ווייז", רואים מי עוד מחובר, איפה יש פקקים ואיפה משטרה.

מגיעים לעבודה וכמובן מדליקים את המחשב, מקבלים ומוצאים שיחות טלפון, מיילים, שוב הודעות טקסט וכיו"ב.

יום העבודה עובר לו בעיקר במילוי המטלות וטיפול בבעיות שצצות, כל אחד על פי עיסוקו, מטפלים בלקוחות, בעמיתים לעבודה, מקיימים ישיבות, פגישות עבודה, או שלוקחים הפסקה לאוכל או שלא ומתישהו מסתיים יום העבודה.

שבים הביתה וממשיכים בעיסוקים של הבית, הילדים, פה ושם קצת חברים או תרבות ונופלים למיטה תוך צפייה בטלוויזיה או בנייד.

"העיסוקיות" (busyness) משתלטת על חיינו, גורמת לנו לעסוק כל הזמן בדברים הדחופים והבוערים ולא מותירה לנו פנאי לדברים החשובים.

הפעלת המוח באופן תדיר, על פי מחקרים אחרונים, עוזרת לשמור ולפתח קוגניציה וזכרון. אכן, תוצאה מבורכת. השאלה היא ע"ח מה ולאיזה סוגים של "עיסוקיות" אנחנו חושפים את עצמנו. איך אנחנו מנצלים את השיפור בזיכרון ובקוגניציה ובעיקר איך מונעים את התעוקה והמתח שכרוכים ב"עיסוקיות" ובצורך להרגיש מקושרים באופן מתמיד.

למתח המלווה את ה"עיסוקיות" יש השפעות על מצב הבריאות הפיזית כפי שנמצא במחקרים. "הורמון המתח", הקורטיזול המופרש בעת מתח משפיע לרעה בתחומים שונים. כאשר המצב הוא כרוני יש להורמון השפעות מתמשכות.

כולנו צריכים הפוגה מהעיסוקים הדחופים והשוטפים שלנו על מנת לטפל בדברים החשובים שבאופן טבעי נדחים ע"י העניינים הדחופים. זה לא רק מועיל לבריאות הפיזית, זה מאפשר לנו פנאי למחשבה, יצירה, פסק זמן לנשימה עמוקה וחידוש אנרגיות.

האידאל זה פשוט לרשום לנו ביומן ולהפוך להרגל "לסגור" שעה או שעתיים בשבוע או לכל אחד על פי הרצון והצורך במקום שקט, בלי טלפון או אמצעי תקשורת אחר, אם בחדר שקט ואם מול נוף מועדף בפארק או בטבע.

שווה לאמץ את "שעת שולץ", מי שהיה מזכיר המדינה בארה"ב בשנות ה-80 והיום הוא בן 96, נהג להסתגר במשרדו עם נייר ועט לשעה בשבוע, והורה למזכירתו להפריע לו רק אם הנשיא או אישתו מתקשרים. זו היתה השעה היחידה בה יכול היה לטפל בנושאים האסטרטגים החשובים באמת.

כפי שהזכרתי במאמרים קודמים הזמן הוא גמיש, לכן חוסר זמן או פנאי היא בחירה שלנו. מאחר והוא גם לא ניתן למחזור, אותה שעה שלא הקדשנו לבריאות הנפשית והפיזית שלנו ושל מי שסביבנו, היא שעה שלא תחזור.

ניתן בהחלט לסגל הרגלים של ניהול זמן יעיל ופורה. תשאלו אותי איך:

http://www.consult-top.com

©רונן טופל – מאמן אישי/מנטור לקריירה ועסקים

 
2 תגובות

פורסם ע"י ב- אפריל 22, 2017 ב- אימון אישי, מחשבות ותובנות

 

תגים: , , , , , , , ,

יש לך מקום לדאגה?

יש לך מקום לדאגה?

בטיול בחו"ל, במדינה מזרח אירופית, בדרכינו לביקור במנזר מעניין, עצרנו לראות קנים של חסידות. האוטובוס התקלקל ונתקענו סמוך לכיכר במרכז הכפר. ראינו מאפיה. נכנסנו לראות מה יש וקנינו מאפה אופייני למקום. חשקנו בקפה. ממול ראינו בית קפה, נכנסנו. המקום היה אפלולי וקודר. ע"י הבר עמדו מספר גברים בעלי מראה מאיים. יצאנו מיד וראינו במדרכה ממול בית קפה אחר. חצינו את הרחוב ומצאנו מקום נעים ומקבל. הקפה לעומת זאת, היה גרוע.

חזרנו לככר היכן שכל החבורה המתינה בסבלנות להגעתו של אוטובוס תקין.

העובדה שנתקענו באמצע הדרך, בכפר קטן, מוזנח ואלמוני, לא הטרידה אותי וקבלתי את המציאות בשוויון נפש. מדריכת הטיול היתה אחראית ודאגה לפתרון הבעיה. לי לא היה מה לתרום לעניין. כל מה שיכולתי לעשות זה לסמוך עליה ועל תושייתה.

ScreenHunter_31 Feb. 07 19.11.jpg

הייתי במקום לא מוכר, שפת המקום זרה לחלוטין ופשוט נהניתי מההזדמנות להסתובב זמן מה באותו כפר אלמוני. לראות את הרחוב הראשי והמנומנם, המים הנובעים ממעיין מתוך צינורות שבקיר ואנשים ממלאים מכלים גדולים, בניינים ישנים ומתקלפים, סוכנות הדואר, הבנק, המאפייה ותחנת המשטרה הסמוכה.

להרגיש צופה לרגע קפוא בתמונה חיה של סתם שגרה של כפר נידח ותושביו. מבט מהצד, בלי לשפוט ובלי בקורת. מציאות של אחרים.

DSCF2089

בהמתנה לטיסה בחזרה, מישהי ציינה שממש רגוע ושליו במקום ואין בו את כל תחקירי הביטחון והבדיקות שנעשות בארץ ושהיא ממש חוששת, הרי כבר היו פגועים במדינה הזו וגם ניסתה להרגיע את עצמה שבטח יש חיילים ששומרים בחוץ ושוטרים ואז בעלה הוסיף שהביטחון לא קיים בכלל וכל אחד יכול להיכנס לשדה התעופה.

עלינו לטיסה ואחרי כשלוש שעות כבר ספרנו לילדים כמה טוב היה ואיך בילינו בכיף את החופשה הקצרה.

מדוע הסיפור?

לכולנו יש מצבים בהם אנו חוששים. אם זה בטחון אישי, תפנית או שינוי בחיינו, עמידה במבחנים כאלה או אחרים, מצבי בריאות שלנו או של יקירנו.

ברור שחשש מלווה במידה של חרדה בהתאם לגורמים שונים, מצב רוח, ידע, ניסיון, אפשרויות קבלה או אי-קבלה של תמיכה מהסביבה וכ'.

ההגדרה המילולית של חשש היא פחד או דאגה או שילוב של שניהם.

פחד כידוע, שומר עלינו מכניסה למצבים מסוכנים ואם כבר נכנסנו למצב מסוכן, הוא מכין אותנו ללחימה, בריחה או קפיאה. פחד בא לידי ביטוי באופן פיזיולוגי, הזעה, האצת הנשימה והדופק, הפרשת אדרנלין וכ'.

דאגה לעומת זאת כשהיא עולה, היא בעיקר מפריעה לנו לתפקד בצורה רציונלית זו תופעה מנטלית אשר יכולה להביא לתופעות פיזיות שמקורן ברגשנות יתר.

יהיה זה טיפשי להתעלם ממצבים של סכנה שגורמים לנו לפחד כי הפחד עוזר לנו להישמר במצבים של סכנה (תחושת הסכנה שונה מאדם לאדם, אבל לכך אינני מתייחס כאן).

בדאגנות יתר או בחששות יכולים לנסות להתמודד בדרכים שונות. דאגה, הגם שיכולה להיות מוצדקת, מפריעה, משתקת ומונעת מאיתנו לפתור בעיות, ככל שהפתרון בידינו ולא מיטיבה עם ההרגשה או המציאות. לנסות להתכחש ולספר לעצמינו סיפורים סותרים כמו אותה אישה בשדה התעופה, לא ממש עוזרים. במיוחד אם יש מי שמתדלק את הדאגה שלנו מהצד, כמו בעלה.

ברור לחלוטין שהרבה יותר קל להגיד מאשר לעשות. אם נכיר בעובדה שיש לנו נטייה לדאגנות, יש דרכים לטפל, אם ע"י שינוי דפוסי חשיבה באמצעות אימון לרכישה והפנמה של דפוסי מחשבה חדשים והן באמצעות NLP או טכניקות אחרות.

צרו איתי קשר על מנת להסתייע:

http://www.consult-top.com

©רונן טופל – מאמן אישי/מנטור לקריירה ועסקים

 
תגובה אחת

פורסם ע"י ב- אפריל 17, 2017 ב- אימון אישי, מחשבות ותובנות

 

האם הוראות ההרכבה ברורות?

האם הוראות ההרכבה ברורות?

jargon1

השבוע מישהו מבני המשפחה קנה מוצר גדול "באיקאה" וביקש ממני לעזור לו בהרכבה. בזמן הביצוע, נוכחתי שוב למצוא שאחד מהדברים המייחדים את מוצרי "איקאה" הן הוראות ההרכבה. כל שלב מוסבר בצורה בהירה וממוספרת. יש פרוט של כל חלק בערכה וסדר פתיחת האריזות, רשום מה התכולה ושלבי ההרכבה.

לכאורה הוראות מובנות וברורות לכל.

אבל, כמו בתחומים רבים, מה שניראה ברור ומובן לחלק מהאנשים, לא ברור באותה מידה לחלק אחר.

ההבנה של דבר מה תלויה בהרבה גורמים ולאו דווקא בחכמה או תבונה. חלק תלוי בידע, חלק בתפיסות שונות וכ'.

בנוסף, במקרה, אתמול חלק מהנכדים שחקו בקוביות ותוך כדי משחק אני שומע נכד אומר לשני "הנה האוטו מגיע למוסך" אז הראשון עונה לו: "לא מוסך, אתה לא רואה שזו תחנת משטרה"?

מה שמביא אותי להיזכר במושג "קללת הידע" שכל כך רווח ביומיום.

על מנת להזכיר, למי ששכח – הדרך הקלה להסביר את קללת הידע היא באמצעות הניסוי שנערך בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת סטנפורד בשנת 1990. בניסוי זה חולקו הנחקרים לשתי קבוצות – "מקישים" ו"מאזינים". המקישים התבקשו להקיש על שולחן שיר מוכר, כמו ההימנון או משהו דומה ל"השפן הקטן", בעוד המאזינים התבקשו לזהות את השיר. בנוסף, התבקשו המקישים להעריך מראש את סיכויי ההצלחה של המאזינים בניחוש השיר. התחזית הממוצעת של המקישים הייתה 50% הצלחה, בעוד שבפועל ביצועי המאזינים עמדו על 2.5% הצלחה! לא זו בלבד ששיעור הניחוש היה כל כך נמוך, אלא שה"מקישים" ממש כעסו ולא הבינו איך ה"מאזינים" לא מצליחים לזהות מנגינה כל כך מוכרת. (ראה הסבר על התופעה בספר "ככה זה נדבק" של צ'יפ ודן הית' (הוצאת דיונון)) ההסבר שניתן לפער זה הוא כי המידע שקיבלו המקישים לגבי השיר אותו יקישו, שלל מהם את היכולת להעריך כיצד נשמעת ההקשה שלהם באזני מאזין ללא ידע זה.

אז אם חוזרים להוראות ההרכבה, או למשחק של הנכדים, מה שכל כך ברור למי שמצוי בידע, לא בהכרח נהיר למי ששומע לו, רואה אותו או לומד ממנו.

בחיים, כמו בחיים, "הוראות ההפעלה" אינן מובנות ובהירות לכולנו, לא במערכות היחסים שלנו עם הזולת, וגם לא במערכת היחסים עם עצמינו. למרות שהן קיימות ואנחנו מודעים להן, לא תמיד ברור איך הדברים מתחברים לנו.

חוסר הבהירות וכיוון ה"הרכבה" עלולים להתבטא ביתר שאת בשלבים של רצון לשינוים בחיינו. מהנקודה בה אנו נמצאים וממנה מביטים אל העתיד, קשה לעתים להבין את "הוראות ההרכבה" או "ההפעלה" של התהליכים שברצוננו לקדם.

בדיוק לשם כך רצוי וכדאי להתחבר למנטור או מאמן.

צרו איתי קשר על מנת להסתייע:

http://www.consult-top.com

©רונן טופל – מאמן אישי/מנטור לקריירה ועסקים

 
3 תגובות

פורסם ע"י ב- אפריל 8, 2017 ב- אימון אישי, מחשבות ותובנות

 

שינוי – הכל מדברים עליו – איך מנהלים אותו

שינוי – הכל מדברים עליו – איך מנהלים אותו

sweet-ice-cream-photography-98429

שינוי – הכל מדברים עליו – איך מנהלים אותו?

הכל משתנה – הכל משתנים.

אם איננו משתנים אנו הופכים ללא רלבנטים.

המציאות המשתנה במהירות מאלצת אותנו ללמוד ללא הרף, להתפתח להישאר מעודכנים לא רק בתחום העבודה, אלא גם בבית, בחברה, בקהילה בכל תחומי החיים.

כפי שאומרת מרסדס סוסה בשירה הנפלא ""הכל משתנה" (תרגום עצמי חופשי):

מִשְׁתַּנֶּה הַשִּׁטְחִי

מִשְׁתַּנֶּה גַּם הֶעָמֹק

מִשְׁתַּנָּה הַמַּחְשָׁבָה

מִשְׁתַּנֶּה הַכֹּל בָּעוֹלָם הַזֶּה

משתנה מזג האוויר עם השנים

משנה הרואה את צאן מרעיתו

וכפי שהכל משתנה

לא מפתיע שגם אני אשתנה

משתנה ברק היהלום

בכל יד ויד

משנה את קינה הציפור

משנה הרגשתו המאהב

משנה את כיוונו ההלך

גם אם יפגע

כפי שהכל משתנה

לא מפתיע שגם אשתנה

משתנה הכל, משתנה

משתנה הכל, משתנה

משתנה הכל, משתנה

משתנה הכל, משתנה

משתנה השמש במסלולו

וכשהלילה יורד

משתנה הצמח ולובש

ירוק באביב

משנה עורה חיית הבר

משנה שיבתו הקשיש

כפי שהכל משתנה

לא מפתיע שגם אשתנה

אבל לא משתנה אהבתי

לא משנה מה המרחק

גם לא הזיכרון והכאב

של כפרי ואנשי

מה שהשתנה אתמול

ישתנה שוב מחר

כפי שאני משתנה

באדמה הזו הרחוקה

משתנה הכל, משתנה

משתנה הכל, משתנה

משתנה הכל, משתנה

משתנה הכל, משתנה

אבל לא משתנה אהבתי

מהרגע שנולדים משתנים. השינויים הם חלק מההוויה ויש לנו ברירה – לנהל את השינויים או לתת להם לנהל אותנו.

"The greatest discovery of all time is that a person can change by merely changing his attitude." – Oprah Winfrey

"התגלית הגדולה בכל הזמנים היא שאדם יכול להשתנות ולו רק על ידי שינוי הגישה שלו" – אופרה ווינפרי

אני הולך לספר סיפור – קצר. מתומצת, על שינויים.

כולנו עוברים שינויים במהלך החיים. כאלה שהם מחויבים מתוקפם של החיים, חלקם רצוניים וחלקם פנימיים.

שינויים חיצוניים ושינויים פנימיים שמושפעים אלה מאלה.

כל שינוי מטביע בנו סימן. יש סימנים בולטים יותר ויש סימנים בלתי מורגשים כמעט. אבל כל שינוי משפיע במידה מיוחדת לו.

סיפור החיים שלי עבר מספר לא מבוטל של שינויים, אני מניח שמספר השינויים שעברתי לא חריג במיוחד במציאות של חיים בעולם המערבי. רובנו עוברים שינויים, בצורה טבעית ומובנת מאליה, לכאורה.

נולדתי לפני כמה עשורים בארץ אחרת. בילדותי משפחתי החליטה על שינוי מהותי ועלתה לארץ, זה לא היה השינוי המשמעותי הראשון. השינוי הראשון היה כנראה בעת התעברות אימי והמשך בשינויים של התחלקות התאים ברחמה עד יציאתי לעולם.

השינוי של העלייה אמנם לא היה הראשון, אולם הוא היה  אחד המשמעותיים ביותר. החותם  שהוא הותיר בי בלתי מחיק, כמו כל אלו שהיו לפניו ואלו שבאו מאוחר יותר, רק שאלו שהתרחשו עקב תהליך העליה, הרבה יותר משמעותיים ובעלי השפעה מרחיקת לכת.

השינוי הגדול של העלייה הוביל לשינויים פנימיים וחיצוניים. לימוד שפה, שינוי מנהגי חברה ולבוש למנהג המקום, קבלה והסתגלות לחוקים ולנורמות של הסביבה. הרצון להיטמע ולא להיות חריג, עד כדי חיפוש אלטרנטיבות לשינוי השם הפרטי.

שינויים פנימיים נוספים התרחשו בליווי קשיי הקליטה של ההורים המבוגרים והתמודדותם עם ניסיונות מציאת המקום העצמי בסביבה החברתית והלימודית.

כבר בגיל הצעיר הזה החלו לנבוט זרעי תפיסת החיים אותה חיפשתי להצמיח.

שינוים משמעותיים מתרחשים מדי תקופה, לפעמים כל כמה שנים בודדות, לפעמים מדי שנים מרובות. לפעמים שינוי מקנן בתוך שינוי ויש גם מקרים בהם מתרחשים שינויים שונים במקביל.

התגייסות לצבא. קבלת הוויה שונה ומטלטלת שמשאירה סימנים עמוקים ברובדים שונים.

חתונה המביאה איתה שינויים קיצוניים בתחום האישי. השפעותיה מתמשכות לאורך שנים עם הולדת הצאצאים ותפיסת המעמד החדש של הורה והאחריות הישירה על חייהם של הדורות הבאים.

מעבר לקיבוץ מהווה שינוי חברתי וכלכלי ממדרגה ראשונה. מחזק את אותם הזרעים שהחלו לנבוט שנים מוקדם יותר.

נטילת אחריות על קבוצה של עשרות נערים ונערות והובלתם במשך שנות התבגרותם לעבר עתידם.

יציאה עם המשפחה לשליחות של שנתיים במדינה אחרת.

כל שינוי שמתרחש בחיי מהווה גורם משפיע בשינויים שמתגלגלים לחייהם של סובבים לא מעטים במעגלים הקרובים והפחות קרובים.

חזרה לקיבוץ – עם ההשפעה של השינויים שהתרחשו בינתיים גם בי, במשפחתי, בקיבוץ ובארץ.

שינויים בעבודה, יציאה ללימודים, שוב שינוי בעבודה, שוב לימודים, ואחרי תקופה ארוכה יחסית, שינוי משמעותי נוסף. בגיל 50 – עזיבה מרצון של מקום עבודה יציב וחיפוש מסלול שונה.

בגיל 52 – שינוי כפוי – שוב חיפוש עבודה, וכך לאורך תקופה ארוכה שינויים נוספים, יש מרצון, ויש שנכפים ע"י הנסיבות והטבע.

ואז כעשור אחרי, שוב לימודים.

ולאורך השנים מחזורים של שינויים, לפעמים בצורת חוליות בשרשרת ולפעמים כאותם גלים עגולים המתרחבים עם זריקת אבן למים.

לאורך השנים והשינויים למדתי את השיעור החשוב ביותר. הדרך הטובה, היעילה והאפקטיבית ביותר לעשות או לעבור את השינויים היא באמצעות ניהול. מגיל צעיר ביותר, תוך עשייה, תהייה, כישלונות והצלחות, למדתי על בשרי, שאת השינויים, בין אם הם רצוניים או כפויים, פנימיים או חיצוניים יש לנהל. אחרת השינוי מנהל אותך ואז התוצאה היא לא נשלטת במידה בה אתה שולט באמצעות ניהול נכון. שינוי ניתן להשוות לסוג של משבר – נשבר משהו ובמקומו נבנה משהו חדש. כמו שיש לנהל נכון של מצבי משבר, כך יש לנהל נכון מהלכי שינוי.

אמת, לא כל שינוי ניתן לניהול במאה אחוזים. אבל יש לנהל נכון כל מה שבידינו, כל מה שתלוי בנו או במה שיש לנו השפעה על התוצאות.

אין לימוד יותר יעיל מלימוד מהניסיון. לא לומדים ללכת בלי ליפול. כולם יודעים את התאוריה. התינוק רואה איך כולם הולכים סביבו. עד שלא ינסה, לא ילמד.

לכן לימודי ניהול השינויים שלי הפך לחלק מחיי. כל שינוי שלקחתי על עצמי, כל שינוי שנכפה עלי, כל שינוי שהזמן והטבע זמנו לי הפך לשיעור שממנו הפקתי לקחים, בדקתי מה היה נכון לעשות וממה עלי להימנע. כל שגיאה הפכה לשיעור וכל הצלחה נסיתי לשכפל בהתאמות הנדרשות.

I planned each charted course

Each careful step along the byway

And more, much more than this

I did it my way (Paul Anka)

את השיעורים האלה הפכתי למנהג, דרך חיים, התנהלות מקצועית, ומנחיל זאת לכל מי שנכון ורוצה ללמוד.

לפרטים:

http://www.consult-top.com

©רונן טופל – מאמן אישי/מנטור לקריירה ועסקים

 
2 תגובות

פורסם ע"י ב- אפריל 1, 2017 ב- אימון אישי, מחשבות ותובנות

 

תגים: , , , , ,