RSS

ארכיון חודשי: מרץ 2017

5 פרקים קצרים

5 פרקים קצרים

(מהדורה מיוחדת)
candle_unsplash.david-monje-219913

מקדמה

שוב כמו בכל השנים האחרונות – התרגשות והערכה.

בביצת המשטמה והסחי, בולטים פה ושם נרקיסים צחורים.

10 שנים חלפו מאז נופלו. עשור שהוא חסר להוריו, אחיו, ידידיו, חברי הצוות שלו. באותה מלחמה מקוללת, קרב קשה ומר וצרור קטע חיו.

הותיר אחריו משפחה, חברים.

במעגלים מעגלים סובבים החיים.

פרק 1.

חזרה בזמן – המחצית הראשונה של שנות השמונים. אני שליח בארץ רחוקה. אחרי מס' חודשים מגיע זוג ישראלים מבוגר לגור שתי קומות מעלינו. הוא מורה בפנסיה, גמלאי של חיל הים. מיד עם הכרותינו הפך הזוג להיות ממלאי מקום סבתא וסבא לילדים הצעירים שלנו. התברכנו.

בחזרתנו לארץ, הקשרים נשמרו, בעיקר בחגים ובאירועים. ביקרנו בביתם, לפעמים שיחת טלפון או ידיעה באמצעות חברים משותפים מאותה תקופה.

פרק 2.

אישתי מתחילה לעבוד בתחום חדש. במסגרת העבודה נוצרת חברות קרובה עם מישהי שקשורה לתחום עיסוקה.

אני מתחיל לעסוק בתחום נוסף. במסגרתו מגיע לביתה של הבת של החברה. שם המשפחה מתקשר לי לשם דומה. שמם של "ממלאי המקום" שבפרק 2.

מתברר שהם דודים של האישה, הסבא "המאומץ" אח של אביה. "איזה עולם קטן" חיוכים ותחושה של קרבה.

פרק 3.

מידי יום עצמאות אנו מוזמנים לארוחת צהריים אצל ידידתה של אישתי, ילידת טבריה. ובאחת הפעמים פוגשים איש בא בימים, דמות ציורית עם שפם עבות לבן ועברית בעגה טבריינית יפיפייה, מספר סיפורים מעניינים על מה שהיה ועל "אותם הימים". בן גוריון בטיילת ועמידות הראש המפורסמות שלו. מסתבר שהוא מהחלק של המשפחה שהם תושבי טבריה אבל במקור, ירושלמים מדורות. כמובן שיש מכרים וחוויות משותפים.

פרק 4.

אחיין שלנו מתגייס לצה"ל. יחידה מובחרת. שומעים סיפורים, לא רבים, חוויות ושמות של החברים הקרובים ביחידה. ביניהם כאלה שהם ילדים של מכרים מהעבודה, או גרים בשכונה הסמוכה אלינו ומכירים את הוריהם.

פרק 5.

מלחמת לבנון השנייה. זמנים לא פשוטים. כרגיל בעת מלחמה. דאגה למי שנמצא שם מהמשפחה, החתן, האחיין, הילדים של זה או של זו.

ואז מגיעה בשורה נוראה. חבר טוב מהצוות של האחיין נהרג. הוא הנכד של הסבא והסבתא המאומצים שלנו, שהם הגיסים של החברה של אישתי, הוא גם היה בצוות של האיש שאיתו אני בקשר עסקי. גם הבן של השכנה באותו צוות, והמעגלים מתרחבים ומשיקים זה לזה, ואותו חייל שנפל מחולל חללים בלבבות כולנו. כי כולנו בצורה זו או אחרת קשורים, כי כולנו סובבים במעגלים חופפים או משיקים או קרובים. כי כולנו, אם נשב מעט זמן ביחד, נמצא שיש לנו חברים משותפים, אם נשב עוד קצת, נמצא שאולי אפילו בני משפחה הננו.

חזרה למקדמה – בוודאי לא דברי סיום.

כי לשכול אין סיום.

כי צריך, אם מאמינים במקום הזה שנקרא מולדת, אם מאמינים בערבות הדדית. אם יש ערכים אנושיים, חברתיים הקלישאה נדושה והאמתית כל כך למאמינים בכל הנ"ל – במותם ציוו לנו – הופכת להיות צוואה.

קמה משפחה, שרוצה לקיים הלכה למעשה את המשך החיים. עם השכול והזיכרון.

קמה ויוזמת בין יתר מפעלי הנצחה, תוך גיוס שותפים צנועים ועלומים, מערך של מלגות לסטודנטים לוחמים ע"ש הבן. בצניעות וענווה, מגייסת תומכים ותורמים, מגייסת מוסדות השכלה, אוניברסיטאות ומכללות, משאבים וכך, במעשים ובמופתים מנציחה זיכרון ויוצרת מציאות משנה חיים לרבים כבר כ-10 שנים. מאות סטודנטים מכל הארץ, בלי הבדל מוצא, דת, מין, אמונה, לוחם/ת.

כי הוא היה לוחם, כי המשפחה לוחמת את מלחמתה הבלתי נגמרת מתוך תושייה, יוזמה, ערכים ואמונה שכך בונים חברה טובה יותר.

משפחה אצילית, מעוררת הערכה, כבוד.

כבר כמה וכמה שנים שיוצא לי להשתתף בטכס השנתי של הענקת המלגות. הצמרמורות של ההתרגשות לא נחלשות, להפך. ההתמדה והמספרים הגדלים רק מעצימים אותן.

הותיר אחריו משפחה, חברים וכל שנה עוד ועוד מוקירים.

בביצת המשטמה והסחי, בולטים פה ושם נרקיסים צחורים. כן ירבו כמותם!

©רונן טופל

http://www.consult-top.com

©רונן טופל – מאמן אישי/מנטור לקריירה ועסקים

מודעות פרסומת
 
תגובה אחת

פורסם ע"י ב- מרץ 27, 2017 ב- אימון אישי, מחשבות ותובנות

 

תגים: , , , , ,

יש לך זמן

יש לך זמן

יש לך זמן?

זמן הוא המשאב העיקרי ללא קשר למקצוע.

המומחה הכי טוב בתחומו רכש את מיומנותו ע"י חזרה בלתי פוסקת בעיסוקו לאורך זמן וכל פעולה שהוא מבצע דורשת זמן.

זמן הוא משאב שאיננו ניתן להחזיק במלאי ואיננו ניתן למחזור. השנייה, הדקה, השעה שחלפה שייכת לעבר. איננה קיימת עוד. מה שנשאר זה לנצל את זמן הווה כמיטב יכולתנו.

יש שיטות רבות לניהול הזמן ואפשר לבחור מתוכן את המתאימה ביותר לכל אחד על פי אופיו ודרך התנהלותו.

באופן כללי, יש מספר כללים בסיסיים אותם מזהים כחיוניים:

  • לשמור על סביבת עבודה מסודרת

    כי חוסר סדר הוא גורם מרכזי לבזבוז זמן שלנו ושל הסביבה ("מישהו יודע איפה המסמך XXX"?)

  • לתכנן את הזמן

    כי תכנון גורם לנו להתנהל עפ"י סדר הגיוני. השקעת מחשבה בתכנון משתלמת בחסכון בזמן בהמשך.

  • לשמור על הארגון / לנהל יומן

    ארגון וניהול יומן אישי ומשותף  מונע לבטים מה קודם ומה אח"כ. מה חשוב ומה דחוף.

  • לתעדף משימות

    קביעת סדר עדיפויות זו משימה מרכזית על מנת לעסוק בעיקר בדברים החשובים ולא להסחף לעסוק רק בדברים שלכאורה נראים דחופים.

  • לייעל

    יכולת העבודה בריכוז מיטבי לאורך זמן היא מוגבלת. עבודה רצופה ואינטסיבית ללא הפסקות היא לא יעילה. העבודה בשלבים של ירידה ברכוז נופלת באיכותה. יש שיטות שנות ליעול (ראה דוגמה בהמשך).

  • להתמקד

    מיקוד במשימה עיקרית עפ"י התעדוף חיונית לביצוע משימות והשלמת משימות עד סופן.

  • לסיים משימות

    משימות לא גמורות מצטברות ועושות "בלגן" ביומן, בתעדוף, במיון עפ"י קריטריונים של "חשוב", "דחוף" ועלולות להפוך משימות חשובות לדחוית.

  • לנצח את הדחיינות

    דחיינות רעה מכל בחינה. היא מעמיסה על צבר המשימות, על המצפון, על התוצאות על ההערכה העצמית ושל הסביבה. התמודדות מיידית עם הדברים המעיקים היא הדרך הרצויה על מנת לא להיגרר לדחיינות.

דוגמה לתעדוף עפ"י "שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד" של סטיבן קובי:ניהול זמן

חשוב ודחוף – ניהול משברים מיידים / כיבוי שריפות – רצוי לבדוק היטב אם המשימות הן באמת כאלה.

חשוב – משימות שהן בד"כ לטווך הארוך. אסטרטגיה, חזון, פיתוח אישי ושל מקום העבודה וכ'.

לא חשוב – לעתים קרובות דחוף ללא הצדקה כמו ישיבות מיותרות, שיחות טלפון ארוכות, הזמנות שקבלנו מתוך נימוס וכ'.

מיותר – כל אותם "בולעי זמן" כמו צפייה בטלויזיה, גלישה ברשתות חברתיות, ארוחות ארוכות באמצע היום ועוד.

דוגמה לשיטה מקובלת לשמירה על עבודה יעילה תוך ריכוז מרבי – שיטת "פומודורו"

השיטה שהומצאה ע"י פרנצ'סקו צ'ירילו בשנות השמונים המאוחרות גורסת שעבודה בפרקי זמן קצובים ולא ארוכים מייעלת את העבודה, תורמת לריכוז ולמיקוד.

נעזרים בשעון טיימר ונייר ועט.

קובעים משימה ומכוונים את שעון הטיימר ל-25 דקות. כאשר הטיימר מצלצל, לוקחים הפסקה של 2 – 3 דקות. וקובעים שוב את הטיימר ל-25 דקות. חוזרים על 4 פרקי זמן של 25 דקות עם

עם הפסקות קצרות של 2 – 3 דקות ביניהן. עם סיום כל פרק של 25 דקות מסמנים V ע"י המשימה שרשמנו לנו לאותו פרק זמן.

כל ארבעה פרקי זמן כאלה לוקחים הפסקה ארוכה יותר של 15 – 30 דקות.

ההפסקות עוזרות להטמיע את מה שבוצע במהלך הזמן.new-piktochart TIME

©

מעוניינים לרכוש כלים לניהול זמן?

http://www.consult-top.com

©רונן טופל – מאמן אישי/מנטור לקריירה ועסקים

 
2 תגובות

פורסם ע"י ב- מרץ 26, 2017 ב- אימון אישי

 

מי לא רוצה לזכות באמון ולהאמין

מי לא רוצה לזכות באמון ולהאמין

hector-martinez-comm

Credit: https://unsplash.com/@oria_hector

התפתחות אמצעי התקשורת והטכנולוגיה גורמים לשינויים עמוקים במבנה מערכות היחסים והקשר בכל התחומים.

ההבדל בין עובדים ותיקים לצעירים הולך ופוחת, לוותיק אמנם יש יותר ניסיון, אבל לצעיר יש ידע שהוותיק צריך להתאמץ ולעדכן, ככל שהוא מודע להתפתחויות.

צורת הניהול משתנה. מנהל שבעבר הגיע לתפקידו בזכות הידע והניסיון שלו בתחום, כבר לא חייב להיות כזה. הוא אמור להיות טוב בניהול, לעובדים הכפופים לו הידע הנדרש בתחום הספציפי. מנהל לא צריך לדעת יותר מעובד בתחום בו הוא עובד.

במשפחה, בגיל צעיר יחסית, לילדים ידע רב יותר מזה שהיה להוריהם בגילם והמיומנות הטכנולוגית שלהם רבה יותר. הילדים מעודכנים בהתפתחויות האחרונות בכל תחום בהם הם מתעניינים והפערים עם ההורים וחלק מהמורים, בידע ובגישה אליו נמחקים ויש מקרים בהם הפערים הפוכים.

בתחום החברתי, יחסים אישיים יכולים להתקיים גם ללא פגישה אישית, ממרחק. דפוסי קשר בין אנשים משתנים והופכים הרבה פחות אינטימיים.

הטכנולוגיה משפיעה על תחומים רבים מאוד, בין היתר בהתמחויות טכנולוגיות שונות שמתעדכנות תכופות ויוצרות צורך לרכישת ידע באופן תדיר.

מקצועות ומיומנויות שהיו נרכשים במהלך תקופות ממושכות הולכות ופוחתות ומיומנויות חדשות טובות עד הפיתוח הבא. לא זו בלבד שיש צורך בלימוד מתמשך אלא שהכל נעשה מהיר, קצר ובמקרים רבים זמני.

המרחקים מתקצרים, כך גם תהליכים מרובים. קצב החיים הוירטואלים והריאלים מהיר ותזזיתי. החשיפה האישית מתרחבת. הרגלי תקשורת כתובה משתנים בהתאם למספר התווים האופטימליים בתקשורת המקוונת. "אטיקט" הדואר האלקטרוני, המסרים המיידים וכ' מכתיבים כללי פנייה ונימוס חדשים, קצרים, תמציתיים ופעמים רבות בוטים. התזזיות, המהירות ומידיות של סיפוק רצונות, יוצרים, בין היתר, במקרים לא מעטים חוסר סבלנות וסובלנות. החיים במעגלים המהירים מובילים לתופעה דומה לכוח צנטריפוגלי שבעתיו מי שלא קשור היטב לציר המרכזי, נדחף לשוליים הק(ח)יצוניים של המעגלים.

זו, לעניות דעתי אחת הסיבות לכך שאנו עדים בשנים האחרונות, לתופעות של הקצנה בגישה, בהתנהגות, בדעות ובתפיסות הערכיות. ביטויים של תחושות הם "מדהימים", הפכנו מזרים גמורים ל"אחים" ו"אחיות". אירוע מהנה הפך ל"סוף!", מפגש אחרי פרידה קצרה מלווה בחיבוקים ונשיקות כאילו לא התראינו שנים. אי-הסכמה או חילוקי דעות מלווים לעתים קרובות באלימות מילולית בוטה ואפילו פגיעה פיזית חמורה והדוגמאות רבות.

ההקצנה היא ביחס לכל דבר. פוליטיקה, דת ואמונות,אהבה/שנאה, התחשבות/זלזול. הממוצע, האמצע הולך ונאלם ומי שלא מקדיש לכך מחשבה וכוונה ולא רוצה להיות "חריג" נמשך לתפוס צד בהיקפי המעגלים. אז יש סכנה שהאמצע, הציר, יקטן עד העלמות. הקשר והתקשורת בין הצירים מרכזיים, במעגלי החיים השונים נעשה יותר קשה ורופף בגלל ההתרחקות והמרחק הגדל בין הציר וההיקף. בכל סביבה בה אנחנו נמצאים ופועלים, חייבות להתקיים מערכות תקשורת כלשהי, רצוי חיובית ובונה, בינינו לבין הסובבים.

כל זה מהווה אתגר לא פשוט, בבית, בבית הספר, בעבודה ובחברה.

מערכות התקשורת מתנהלות ברבדים שונים בהתאם למקומנו במעגל המסוים, משפחה, בית ספר, עבודה, ידידים, בילוי, קניות, מרפאה וכ'.

טיב וסוג התקשורת נקבע כמובן, ע"י הצדדים המעורבים, אבל בעיקר ע"י המהות של מה שאנחנו מקרינים, משדרים ומה שעושים.

כל ביטוי שנשדר, ללא קשר לצורתו (מילולי, שפת גוף וכ') יגרום לתגובה בצד הקולט, חוסר תגובה מהווה בהחלט במקרה הזה, תגובה.

אם ברצוננו להיענות לאתגר ולגרום לסובבים במעגלים הצנטריפוגלים להישאר סמוכים לציר המשותף של הזדהות, מעורבות, נאמנות ולכידות, עלינו להפעיל את מיטב מרצינו על מנת שהמהות של מה שאנחנו משדרים ומה שעושים ישקפו את הערכים שלנו, של המשפחה, של הארגון, השייכות החברתית בכל התחומים.

בכל תחום כזה עלינו לדון ולהגדיר במשותף ערכים, חזון, מטרה ויעדים. לא די בדיבורים או תליית פוסטר על הקיר או על דלת המקרר. אלא בעיקר, לשתף בהגדרות, להראות דוגמה בעשייה ובהתנהגות.

אימוץ מנהגים באופן כזה תביא לתוצאות מהותיות יותר מהטבות חומריות כאלה ואחרות.

מנהיגים שעשייתם מוערכת, גורמים לסובבים לחקות את מנהגיו. מנהיג שלא רק מנהל ונותן הוראות, אלא משתף, מביא להפנמה ואז העשייה של כל פרט תורמת לכלל המערכת, אם מדובר בארגון, קבוצה או במשפחה. אז, יש הטמעת התפיסה ש"הארגון מצליח, אני מצליח, הארגון מצליח כולנו מצליחים". הצלחה מגבירה נאמנות, הזדהות, שייכות. תקשורת, התייעצות ושיתוף בלבטים וגם בהצלחות, מעורר שייכות ואכפתיות. אם יש קשר ושיתוף יש בקיצור, אמון.

ומי לא רוצה לזכות באמון ולהאמין?

שינוי לכיוון כזה כרוך בעבודה מסודרת ושימוש בכלים זמינים ואפקטיביים שאוכל לספק לכם. פנו אלי:

http://www.consult-top.com

©רונן טופל – מאמן אישי/מנטור לקריירה ועסקים

 
2 תגובות

פורסם ע"י ב- מרץ 20, 2017 ב- Uncategorized

 

7 נקודות תקשורת

7 נקודות תקשורת

comm

"מי שמדבר זורע, ומי שמקשיב קוצר" ~ פיתגורס

הקשבה היא חלק משיח. שיח מהווה חלק בתצריף התקשורת. תקשורת היא הכלי המרכזי אותו אנו משתמשים על מנת לבנות את כל מערכות היחסים שלנו בכל מקום, תחום ופעילות.

תקשורת היא אבן יסוד בבניית מערכת יחסים בין אנשים לאנשים וארגונים ובתוכם.

ארגון שהתקשורת בו לקויה או חסרה הוא ארגון שתפקודו לקוי או משותק.

תקשורת יכולה להיות מילולית/קולית, חזותית, כתובה או גופנית. בכל סוג של תקשורת יש צד משדר וצד קולט. על מנת שתהיה קליטה, השידור צריך להתבצע בשפה שניתנת להבנה ע"י הצד הקולט. (הסיפור המקראי של "מגדל בבל").

על הצד הקולט להיות פתוח ונכון להאזין ולהקשיב לצד המשדר. אחרת אין שיח.

האזנה שמושפעת מהנחת הנחות מוקדמות, דעות קדומות ומקובעות איננה הקשבה והשיח יהיה עקר וסתמי. לא ייקלט. בבואנו להשמיע או "לשדר" את המסר אותו מעוניינים להעביר יש לבדוק שהצד השני "פותח ערוצי קליטה".

יש מספר שלבים כדי לעזור לצד הקולט להיות פתוח להקשבה למסר שברצוננו להעביר.

  1. גירוי להאזנה והקשבה.
  2. רצון מצד המאזין לשמוע ולהקשיב.
  3. בחירת ערוץ התקשורת המתאים לצד הקולט.
  4. עצוב הסביבה הפיזית שמסייעת לפתיחות.
  5. שימוש בכלים הדרושים / מתאימים למשדר ולקולט.
  6. שימוש בשפה משותפת לשני הצדדים.
  7. יצירת "כימיה" (FOOTNOTE: Footnoterapport) בין שני הצדדים.

1. גירוי להאזנה והקשבה

ניתן לגרות את מושא ההקשבה באמצעות יצירת מתח, סקרנות או ציפייה שנבנה לפני השיחה, למשל, "שמעת על …."? או "איך עשויה להשפיע עליך החלטה של …"? וכיו"ב.

2. רצון מצד המאזין לשמוע ולהקשיב

כמובן שלא נפתח שיחה עם מישהו שאין ברצונו לנהל שיח איתנו בזמן, במקום או בכלל. שיחה המערבת הקשבה כנה ואמתית, צריכה להתקיים כאשר שני הצדדים רוצים לקיים אותה והיא עשויה להביא תועלת הדדית (מצב אקולוגיFOOTNOTE: Footnote לשני הצדדים).

3. בחירת ערוץ התקשורת המתאים לצד הקולט

לא כל ערוצי ואמצעי התקשורת מתאימים לכולם. לא נפנה בתקשורת חזותית לעיוור ולא בתקשורת קולית לחרש.

4. עצוב הסביבה הפיזית שמסייעת לפתיחות

הסביבה בה מקיימים את התקשורת אמורה לסייע לקיומה, לשידור ולהקשבה. יש לבחור סביבה שקטה ורגועה אם זה מה שנחוץ. לפעמים דווקא מקום בו מושמעים צלילים מסוימים עשוי להשפיע לטובה. הדבר מצריך מחשבה ובדיקה מוקדמת בהתאם לנושא, למקשיב ולסוג התקשורת המיושם.

5. שימוש בכלים הדרושים / מתאימים למשדר ולקולט

אם התקשורת מתקיימת בטלפון או במסרים כתובים ממרחק, אין משמעות לשימוש בשפת גוף. בהחלט יש חשיבות רבה לשימוש נכון באינטונציות אם זה בטלפון או בשימוש בכלים גרפים אם מדובר במסרים כתובים. בשיח פנים אל פנים או בדבור מול קבוצה, יש חשיבות רבה לכלים של שפת גוף, הופעה וכ'.

6. שימוש בשפה משותפת לשני הצדדים

כמובן שתקשורת בשפה שגורה בצד המשדר ומובנת לצד הקולט מהווה דבר המובן מאליו. אבל, במונח "שפה" אין הכוונה במושג של "לשון" בלבד, אלא, בשימוש במונחים המובנים והמתאימים למקשיבים. לא נשתמש באותם מונחים אם אנחנו מדברים עם יהודים חרדים או עם נוער תל אביבי אופייני.

ScreenHunter_36 Mar. 12 19.217. יצירת "כימיה" (rapport) בין שני הצדדים

בלי אותה "כימיה" שיש ליצור בתחילת התהליך שום צד לא יפיק תועלת. מרצה שלא ידע ליצור את הרושם המתאים בשניות הראשונות של הרצאתו, יאבד חלק גדול מהקהל ודבריו יפלו לאוזניים ערלות. "אין הזדמנות שניה ליצירת רושם ראשון". כך גם בדו-שיח אישי. אם לא נרקם סוג של "חיבור" בין הצדדים, קשה מאוד יהיה ליצור הקשבה וכל פרט לא רלוונטי ישיח את דעתו של הצד שאמור לקלוט.

בהמשך רצוי לבדוק אם אכן היתה הקשבה ועד כמה באמצעות שאלות פתוחות על הנושא ובדיקת התנהגות / שינויים / השפעה של המסרים שהועברו.

"פיתחנו אמצעי תקשורת המאפשרים לאדם על כדור הארץ לשוחח עם אדם על הירח. ואף על פי כן לעתים קרובות אם אינה מסוגלת לשוחח עם בתה, אב עם בנו, שחור עם לבן, פועלים עם ההנהלה, הדמוקרטיה עם הקומוניזם".

האדלי ריד – מתוך הספר "תקשורת: שיטות עבור כל סוגי המדיה"

לפרוט וכלים נוספים לסיוע ביצירת הקשבה:

http://www.consult-top.com

©רונן טופל – מאמן אישי/מנטור לקריירה ועסקים

 
השארת תגובה

פורסם ע"י ב- מרץ 12, 2017 ב- אימון אישי

 

תגים: , , , , , ,

שמיעה, הקשבה או שיחות פנימיות?

שמיעה, הקשבה או שיחות פנימיות?
conversation

Credit

שמיעה: קְלִיטַת צלילים באמצעות האוזניים.

קשב (הקשבה): קֶשֶב או תשומת לב הוא היכולת להתמקד באופן מתמשך בגירוי מסוים או פעילות מסוימת. זהו תהליך הכרתי, במסגרתו מידע  המגיע לתודעת האדם דרך חושיו השונים ממוין.

טבלת השוואה

בסיס השואה

שמיעה קשב

הגדרה/פירוש

קְלִיטַת צלילים באמצעות האוזניים

קֶשֶב או תשומת לב הוא היכולת להתמקד באופן מתמשך בגירוי מסוים או פעילות מסוימת. זהו תהליך הכרתי, במסגרתו מידע  המגיע לתודעת האדם דרך חושיו השונים ממוין

מה זה?

יכולת / כושר

מיומנות

טבע / מאפיין

ראשוני ומתמשך

משני וזמני

תפקוד

פיזיולוגי

פסיכולוגי

כולל

קבלת מסרים באמצעות האוזניים

פירוש המסרים המתקבלים באמצעות האוזניים

תהליך

גופני סביל (פסיבי) שכלי פעיל (אקטיבי)

רמה

תת-מודעת

מודעת

חושים מעורבים

שמיעה בלבד

חושים רבים

שימוש

אין צורך במודעות, אין שליטה על הצלילים ועל מה ששומעים

עלינו להיות מודעים על מנת לרכוש ידע ולקבל מידע.

ריכוז

לא נדרש

נדרש

על פי ההגדרות והטבלה הנ"ל ניתן לראות את ההבדלים המהותיים בין שמיעה להקשבה.

listening

שמיעה היא פעולה פסיבית שלא דורשת ריכוז ולרוב עוברת על ידינו ללא השפעה רבה. יש כמובן צלילים אשר נטמעים בתת מודע ומפעילים אצלנו מתגים שכבר נצרבו כמו בכי של תינוק או "צבע אדום" אצל מי שחי באזור הסכנה. כך גם רעש הרכבת אצל מי שגר ע"י מסילה, רק הפוך. תת המודע מתעלם מהרעש. כמו שמספר ויקטור פרנקל בספרו "אדם מחפש משמעות" על היכולת לישון במצבים של שמיעת צלילים נוראיים.

הקשבה לעומת זאת, דורשת מאמץ, ריכוז והפעלת חושים נוספים. כשאנחנו מקשיבים עלינו להבדיל בין הדגשים בצלילים, בגון, במהירות, בגובה. במקרה של הקשבה לדיבור של מי שנמצא מול עיננו, גם דמותו,שפת גופו והתנהגותו משפיעים על ההקשבה.

ההקשבה מעוררת רגשות ותחושות. כאשר אנחנו קשובים אנו מפרשים צלילים. יש צלילים מפחידים, יש משמחים, יש הגורמים לנו לפחד, מתח, עצב ושמחה. כך גם בהקשבה למילים. רצף מסוים של מילים שנשמעים לאנשים שונים יכולה לעורר אצל כל אחד מהם תחושות ורגשות שונים. כל אחד מקשיב לאותן מילים עם המטען שהוא מביא איתו. כפי שכל אחד מפרש תמונה בצורה שונה. בהקשבה אנו מפעילים לא רק את האוזניים אלא, כאמור, חושים נוספים ופעמים רבות רגשות.

הקשבה אמיתית לדברים של מי שאנו מקשיבים לו, במקרה של שיחה, צריכה להיעשות בהמעטה עד כמה שאפשר, של ערוב רגשותיו של המקשיב.

עלינו להקשיב הקשבה אמפתיתההרגל החמישי בספרו המעולה של ס. קובי "שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד") ללא שיפוטיות ותוך ריכוז, בלי לערב עד כמה שניתן, מחשבה על "מה אני הייתי עושה במקומך" ובוודאי בלי להגיב בצורה זו. הקשבה כזאת דורשת אימון, תרגול ולא באה בקלות. לא פשוט לשלוט על הדחפים הטבעיים של ערוב רגשות וזיכרונות ששיחה כזו עשויה לעורר בנו.

הקשבה אמפתית טובה לא רק לזולת, אלא גם לעצמינו.

טוב לנהל שיחות כאלו עם מי שהכי קרוב לנו, "אני". עלינו לתרגל שיחות פנימיות עם עצמנו תוך חשיבה חיובית, כך אפשר להעצים את היכולת להגשים חלומות וגם מטרות קצרות תווך. אם במקום לעמוד מול הראי ולהגיד לעצמנו כמה הבטן שלנו מכוערת או מגעילה, נגיד לעצמינו שהיא גדולה ממה שהיינו רוצים או איך היינו רוצים שתראה, "פחות עגולה" או "לא כל כך בולטת", התוצאות יהיו משביעות רצון יותר ומהירות יותר. יש אין ספור מקורות במקומות שונים באינטרנט כולל YOUTUBE על תרגילים של שיחה עם עצמינו מול המראה.

המוח שלנו לא מבדיל בין דמיון למציאות. אנחנו מסוגלים ליצור תמונה דמיונית שבמודעות שלנו יכולה להיות מאוד מציאותית. כמו במקרה של אנשים עם הפרעות אכילה לגבי תפיסת גודל הגוף שלהם, או למשל בדמיון מוטורי, כך אפשר לדמיין תנועה מסוימת וההשפעה במוח דומה לאותה תנועה במציאות. אם ננהל את השיחות הללו (רצוי בשקט ובלי קהל ) נוכל ליצור מציאות שמקורה בדמיון.

בנוסף מסתבר שיש כפי הנראה, גם חשיבות לאיך אנו מנהלים את השיחות הללו עם עצמינו. באילו מילים אנו משתמשים ובאיזה אופן. לא מספיק לדבר בצורה חיובית ואוהדת, שימוש במילים ספציפיות הוא משמעותי ביותר.

מחקר שניהל פרופ' איתן קרוס מאוניברסיטת מישיגאן, מראה שאם נמנע משימוש במילה "אני" כאשר אנו מנהלים את השיחה הפנימית העצמית ובמקומה נשתמש בגוף שני תוך שימוש בשמנו, ההשפעה היא רבה וניתן לקבל תוצאות טובות יותר. למשל במקום להגיד לעצמינו בעת מעשה שטות "אני אידיוט" שעלולה להביא לרגשות ותחושות שלילים ומחלישים, נאמר "רונן, אתה אידיוט". ההשפעה תהיה הפוכה. התופעה מדמה שיחה עם מישהו אחר בעודנו מקשיבים לה בעניין ותשומת לב. יש דוגמאות של ניסויים ואנשים משפיעים המשתמשים בשיטה הזו בבואם לעשות שינוי בחייהם וסביבתם כפי שניתן ללמוד בקישורים הנ"ל.

לכלים נוספים לניהול הקשבה, שינויים והגשמת מטרות:

http://www.consult-top.com

©רונן טופל – מאמן אישי/מנטור לקריירה ועסקים

 
השארת תגובה

פורסם ע"י ב- מרץ 5, 2017 ב- אימון אישי