RSS

ארכיון חודשי: פברואר 2017

5 נקודות לשיפור היום

5 נקודות לשיפור היום

mindfull

ההתנהגות שלנו ביומיום, בלי קשר לתפקידינו בעבודה ולמקומנו בחברה או במשפחה, מושפעת מאוד מקצב החיים המואץ בעידן של עודף מידע ואירועים שאנו חווים.

לתופעה הזו השפעה בולטת בנטייה גוברת להיותינו הרבה יותר מגיבים ופחות יוזמים (reactive vs. proactive). דבר זה בעוכרינו ככל שאנחנו בתפקידים בעלי אחראיות ומנהיגות.

המוח שלנו בנוי, כידוע מאזורים שונים המפעילים בנו מתגים בהתאם למצב. בגזע המוח נמצאת המערכת הלימבית שאחראית על התגובות הבסיסיות שלנו, למשל "הלחם או ברח" (fight or flight) ותגובות אינסטינקטיביות בסיסיות קדמוניות אחרות. החלק ששולט בחשיבה, האונה המצחית שמנחה את התגובות המודעות שלנו התפתח מאוחר יותר. אלו החלקים שאחראים על הפעולות היוזמות, המחשבתיות שלנו, להבדיל מתגובות למצבי סיכון שונים או כאלה שעלולים להיתפס ככאלה בתגובה ספונטנית.

אם נתאמן ונתרגל להיות מודעים לעצמינו נוכל לשלוט בקלות בהפעלת האונה הקדמית ובעקבות כך להיות יוזמים ולא מגיבים. כל מה שנדרש זה להיות מודעים. (Mindfull) למצב של מודעות או קשיבות ניתן לעבור תוך שניה. אמנם שניה הוא זמן קצר מאוד, אבל עם תרגול ניתן לשנות מצבים מקצה לקצה ולקבל תוצאות הרבה יותר מועילות.

פרק הזמן של שניה מספיק, אחרי אימון של מספר ימים או שבועות, על מנת לפעול על פי מודל אפר"ת שפותח ע"י אלפרד אדלר.

המודל מורכב מארבעה שלבים: אירוע, פרשנות, רגש, תגובה.

  • האירוע הוא כל גירוי של אחד החושים: ראייה, שמיעה, מישוש, ריח, טעם. מקור האירוע הוא חיצוני. אין לאדם השפעה או שליטה עליו; ולכן, הוא אובייקטיבי.
  • הפרשנות היא תרגום האירוע אליו נחשף אדם במושגים שיעזרו לו להבין את החוויה. מדובר בתהליך קוגניטיבי המתרחש במוחו. התהליך הוא פנימי, ולכן, מדובר בשלב סובייקטיבי. לפיכך, הפרשנות לא רק תלויה באדם שמבצע אותה, אלא עשויה אף להשתנות אצל אותו האדם כתלות במצב הרוח הרגעי בו הוא נמצא כאשר הוא נדרש לבצע את הפרשנות.
  • הרגש הוא התחושה המתפתחת בתוך האדם בעקבות הפרשנות שנתן לאירוע שחווה. התהליך הרגשי הוא פנימי, ולכן, שלב זה הוא סובייקטיבי.
  • התגובה היא הפעולה האוטומטית שאדם רגיל לבצע בעקבות הופעת רגש מסוים. תהליך התגובה הוא פנימי (מקורו בלא-מודע של האדם); לכן, הוא סובייקטיבי.

תגובתו של אדם לאירוע שחווה תיקבע אפוא על ידי תהליך המכיל מרכיבים קוגניטיביים, רגשיים ומנגנונים של הלא-מודע. כאשר התהליך מובן, מוסבר וברור, ביכולתו של אדם לפרקו לגורמים, לבחון אותו ובמידת הצורך, להשפיע עליו כך שהתוצאה הסופית שלו תהיה כפי שהוא מעוניין.

כדי להגיע למצב של מודעות / קשיבות עצמית ניתן להיעזר ב-5 העצות הבאות שניתנות ליישום בקלות יחסית.

  • קחו לעצמכם 10 דקות כל יום לאימון במודעות, ניתן למצוא תרגילים באינטרנט, כאן למשל. לרוב האנשים הכי מתאים לעשות תרגיל מודעות עצמית בבוקר, אבל ניתן לעשותם בכל שעה.
  • הימנעו מקריאת מיילים דבר ראשון בבוקר. לרוב, מוחינו ממוקד ביותר בבוקר. זה הזמן לתכנן, לנהל שיחות חשובות. קריאת מיילים כדבר הראשון יפזר את מחשבותינו ויבזבז את הזדמנות להתמקד במה שהכי חשוב לנו. השתדלו להמתין לפחות חצי שעה עד שעה (ככל שהתפקיד שלכם מאפשר) אחרי הגעתכם לעבודה לפני פתיחת הדאר.
  • כבו את כל ההתראות בנייד, במחשב בטבלט. אלה תורמים גדולים להתנהגות תגובתית, מעסיקים מנטלית ומלחיצים.
  • הפסיקו הרגלים של "ריבוי משימות" (Multitasking). זה מעמיס על המוח, מלחיץ ומונע מיקוד. התמקדו המשימה אחת עד שמרגישים שמעבדים ריכוז, המוח מבקש לעבור הלאה ואז עברו למשימה הבאה. התמקדו בה וכבו את כל הדברים הפחות חשובים ורדודים שסביב.
  • קבעו ביומן לבדוק את עצמכם מדי שבועיים איך אתם עומדים בתרגול. אפליקציה לתרגול כאן.

לכלים נוספים לשיפור ושינוי:

http://www.consult-top.com

©רונן טופל – מאמן אישי/מנטור לקריירה ועסקים

מודעות פרסומת
 
השארת תגובה

פורסם ע"י ב- פברואר 25, 2017 ב- Uncategorized, אימון אישי

 

תגים: , , ,

2 סיפורים והתובנה של השבוע

2 סיפורים והתובנה של השבוע

clark-young-135436

קרדיט

ישבתי עם אחד הנכדים ודברנו. שאלתי אותו מה נשמע בבית הספר וענה לי שבקרוב יש לו מבחן גדול באחד המקצועות שבהם הוא לא מרגיש מספיק חזק.

התחלנו לדבר על הנושא והגענו למסקנה שהבקיאות מגיעה לא רק עם הידע, אלא לא פחות באימון.

כשמישהו רוצה באמת לשלוט בנושא מסוים, עליו להתאמן שוב ושוב ורק כך מגיעים לתוצאות.

כמו ספורטאים שמבקשים להגיע להישגים יוצאי דופן, או בעלי מקצוע שהם אומנים בתחומם. הבקיאות באה בעקבות הניסיון והניסיון נרכש ע"י חזרה.

כך שאם הוא רוצה להצליח במבחן, מה שעליו לעשות, הוא להתאמן. אימון צריך להיעשות בחכמה.

הייתי השבוע בארוחת ערב מעולה. אחת המסעדות וותיקות והמוערכות בירושלים ארחה שף מוכרת שיצא לי "לפגוש" במרחב בקיברנטי. מתוך המידע שהיא מספקת וממה שכותבים עליה, הבנתי שהיא מוערכת וכל כולה, כל הווייתה היא אומנות הקולינריה. גאה מאוד מאוד במקצועה.

הזמנתי מקום לאותה ארוחה מתוך הכרות עם המסעדה המארחת ומתוך ביטחון שמישהי שכל כך "משוגעת" לדבר, שמשקיע את כולה וכל זמנה בטיפוח האומנות שלה, יכולה להוציא מידיה דברים טובים ולו רק בגלל הסטטיסטיקה. כמובן שכשרון, ידע וניסיון כל כך רחבים מבטיחים חוויה מיוחדת.

שני מקרים אלו שהתרחשו השבוע, רק חזקו את התובנה שאם רוצים להצליח באמת בתחום אותו רואים כיעוד שלנו, יש דרך ראשית ברורה מורכבת ממספר מרכיבים:

אם הנושא איננו יכול להיות מוגדר כיעוד בחיים, לא יוכל להיות "מתודלק" ע"י הלהט הדרוש על מנת להתמקד בו, להציב מטרה להתאמן ולצבור את הניסיון הדרוש על מנת להיות יוצא מן הכלל בתחום.

אם מתפזרים ועוסקים במקביל בתומים שונים, לא ניתן להתמקד במידה הדרושה על מנת להתאמן כיאות לכדי השיגים בולטים.

האימון כשלעצמו הינו מרכיב חשוב ביותר (ראה "חוק 10,000 השעות") כל התמחות דורשת אימון רב ורק התמחות תוביל למצוינות.

אולם אימון בלבד לא יביא לתוצאות הרצויות, האימון חייב להיות צמוד לניסיון וללימוד ממנו. כי אם האימון חוזר על טעות אז החטאנו את המטרה. כל שלב באימון צריך לשפר את התוצאה של השלב הקודם. אפשר לשגות, ומציאת תיקונים לשגיאות יקרבו אותנו לתוצאות הרצויות כדי להגיע אל המטרה ולהגשים את היעוד הנבחר. היעוד איננו קו סיום, הוא עולה ומתעצם ככל שאנחנו משתפרים.

אם המטרה שבחרנו היא לבנות את הסירה המהירה ביותר. ככל שנצבור יותר ניסיון הסירה תהיה יותר מהירה. אם בחרנו להיות מנתח מוח, ככל שננתח יותר, הניתוחים שנבצע יהיו יותר מדויקים, מועילים ומוצלחים. אם היעוד שלנו הוא ניגון על פסנתר, ככל שנתאמן תוך למידה,  נגיע לדרגות וירטואוזיות גבוהות יותר וכך בכל תחום.

מעולם לא מאוחר למצוא את היעוד, להתמקד, להגדיר מטרה ולהפוך את האימון למנהג.

http://www.consult-top.com

©רונן טופל – מאמן אישי/מנטור לקריירה ועסקים

 
השארת תגובה

פורסם ע"י ב- פברואר 18, 2017 ב- Uncategorized

 

יש גם אהבה אחרת?

יש גם אהבה אחרת?

 

לפני שנים הייתי שליח של תנועת נוער ציונית חלוצית במדינה באמריקה הלטינית. הקהילה היהודית באותה מדינה ברובה עשירה מאוד.

הנוער "סבל" מפינוקים ללא גבול. גרו בארמונות, תרתי משמע, עם משרתים וכל מנעמי החיים. בני 16 כבר הגיעו לתנועה במכוניות ספורט מפוארות, לא היתה מגבלה של לימודים או בילויים.

ועדיין, הפלא בפלא, תנועות הנוער התקיימו וחלק מהבוגרים אפילו עלו לארץ וחלקם הצטרפו לקיבוצים. כנראה שבכל זאת משהו בחינוך הציוני עבד.

זכור לי ערב אחד שקיימתי "פעולה". שיחה מני רבות עם השכבה של הבוגרים בתנועה, בני 19- 20, כולם סטודנטים באוניברסיטה.

השיחה נסובה על "עלייה". אפשרות לעלות לישראל מול השארות במקום. העלייה לא היתה גם אז, כמו היום מי יודע מה מושכת כשמעמידים אותה מול האפשרויות הכלכליות והנוחיות של החיים שם. שאלתי אותם "למה אתם חיים כאן?"

"כי אנחנו אוהבים את המדינה שלנו" היתה התשובה.

"ואיך אהבה זו באה לידי ביטוי?" שאלתי.

"ההורים שלנו עושים כאן כסף, מפתחים עסקים, חיים ברווחה ובנוחות". "אנחנו לומדים בבתי ספר טובים" וכך הלאה.

ואז שאלתי:

"אתם לומדים בבתי ספר ממלכתיים?" – "לא, מה פתאום, הם גרועים, הרמה נמוכה מאוד".

"אתם משרתים כאן בצבא" – "לא, מה פתאום, לא מתאים לנו, למה שנתגייס?"

"ההורים שלכם משלמים כאן מיסים?"  – "מה פתאום? הם לא פריירים, הכסף מופקד בבנקים בארה"ב".

וכך נמשך הפינג-פונג של השאלות והתשובות.

ואז שאלתי – "כשאתם אוהבים ב/בת זוג, איך אתם מראים את אהבתכם?"

"קונים מתנות" באה התשובה, "מביאים פרחים, מזמינים למסעדה, לטיול וכולי, אתה יודע… מחזרים".

"אז… כשאתם אוהבים, אתם נותנים?" – "ברור", ענו.

"אז מה אתם נותנים למדינה שלכם?"

הם הבינו אז שבעצם מה שהם אוהבים במדינה בה הם נולדו, זה מה שהם יכלו לקחת ממנה ולנצל לטובתם. מה שהם אהבו זו האפשרות "לחלוב" את המדינה ללא קושי.

זה לא חד צדדי. בגולה, לאורך שנים רבות מאוד, גם המדינה לא נתנה לנו, היהודים. לא שוויון זכויות, לא שוויון אפשרויות. במקרים רבים גם לא יכולת להתקיים, ללמוד או להתפרנס בכבוד. גם היום במדינות רבות, הקהילה היהודית לא נטמעת בחברה המקומית, אם משום שהשכבה שמעל לא מקבלת ואם בגלל שלא מוכנים לקבל את מי שנחשב ל"פחות".

לאורך דורות רבים, היהודים נאלצנו בלית ברירה, להסתגל לחיים "תחת הרדאר" על מנת להתקיים. לנצל פרצות בחוקים, לשלם שוחד לפקידים מושחתים, להעלים הכנסות, לשמור את החסכונות במקומות בטוחים יותר בו יד השלטון לא תמצא אותם. במשך מאות שנים, בחלק גדול מהמקומות לא אהבו את היהודים כך שגם היהודים לא אהבנו את המקום. למדנו "לחבב" את האפשרויות שהיו במקומות מסוימים  שהקלו עלינו את החיים. כך עברנו ממדינה למדינה, בהתאם לצווים והחוקים ששליטים אוהדים יותר או פחות הטילו.

נראה שלא פשוט להיפטר מהרגלים מושרשים במשך מאות שנים.

עדיין יש לא מעטים בינינו שעשרות שנים של בניית מדינה לא מצליחים למחוק הרגלים ישנים וקניית מנהגים חדשים.

עדיין אזרחים מנסים "לסדר" את הממשלה, ופקידי ונבחרי צבור מתעמרים באזרחים בדומה לאותם פקידים בגולה.

הדבר נפוץ במידה זו או אחרת במגוון של ארגונים.

יש מחסור באהבה למקום, לחברה, לסביבה, לאדמה שלנו.

אם אוהבים נותנים, לא לוקחים.

באחד מסיורי העבודה בקרתי מדינה אחרת. בשיחה עם המארח שאלתי אם מרבים שם להתחמק מתשלום מס. ענה לי שככל שהוא יודע, לפחות בסביבתו משלמים ברצון כי מקבלים שירותים טובים והוגנים. הינה ביטוי אהבה דו צדדית בין ממשל לאזרח.

אם אוהבים את ילדינו, נותנים חינוך חינם. באמת, לא רק אומרים שנותנים. אם אוהבים את הזולת, נותנים מה שצריך למי שצריך כדי שיוכל לחיות במינימום של כבוד. אם אוהבים מכבדים ולא מפלים. אם אוהבים מחלקים את מה שיש בצורה הוגנת בין הנזקקים ולא מונעים מאינטרסים אנוכיים.

אם אוהבים את המדינה, נותנים לה באהבה וראויים לקבלת שירותים הוגנת.

ברור שתמיד יש יוצאים מהכלל וזה בכוחנו לשנות. לשים לנו מנהיגים שבאמת אוהבים לתת, לא לקחת ולעשות רק קולות של נותנים.

אבל אם יורדים לרזולוציות יותר קרובות לנו, כמו מקומות עבודה, בתי ספר, מוסדות חברתיים, סביבה קרובה כגון שכונה, הבניין שבו גרים, נתינה של טיפוח ויחס נאות רק יחזירו את ההשקעה פי כמה. והאהבה תנצח.

©רונן טופל – מאמן אישי/מנטור לקריירה ועסקים

 
השארת תגובה

פורסם ע"י ב- פברואר 12, 2017 ב- Uncategorized

 

כתבו על זה בעיתון?

כתבו על זה בעיתון?

היה כתוב בעיתון שחכם סיני פעם אמר ששמע ברדיו, וראה בטלוויזיה שפלוני סיפר שקרא שרב חשוב וידוע פעם ציין שחז"ל אמרו.

בעידן ה- Big Data – הפכנו שבויים למידע. לאחרונה רווח המונח "Fake News" בו עושים שימוש לרוב על מנת להשפיע על ההמון לטובת אינטרסים כאלה ואחרים.

אבל התופעה, בימינו רק מתעצמת בעקבות הזמינות וכמות המידע המועבר באין סוף ערוצים. למעשה במידה יותר מצומצמת ולא פחות מתוחכמת, אלא אפילו יותר, המניפולציה של המידע קיימת כפי שקורה מאז ומתמיד. הדוגמאות הבולטות ביותר הינם כתבי ואמרי הקודש של כל הדתות.

ההיסטוריה היא הדוגמה הקלסית. מה היא עובדה היסטורית? תלוי את מי אתה שואל. מאיזה צד של המפה הגאוגרפית הנך, או מאיזה צד פוליטי, דתי, מעמד כלכלי, מנצח או מפסיד. כל אחד רואה את ה"עובדה" ההיסטורית מהצד שלו. כל אחד ימצא הוכחות וראיות שיוכיחו שהאמת היא שלו, יגבה אותה בממצאים ומחקרים.

אולם איננו צריכים להרחיק ולדבר על דבר גדול כמו היסטוריה. מספיק לבדוק כל תקרית בכביש. ויכוח בעבודה או מו"מ עם רוכל בשוק. העובדות נראות שונות מכל צד של המטבע או הכביש.

העובדות אם כך, אינן חד משמעיות. העובדה או האמת והצדק תלויים בנקודת המבט של המתבונן.

נקודת המבט של המתבונן מושפעת לא רק ממקומו הפיזי, אלא גם מהרקע שלו. ערכים, מוסר, אמונות, דת, מסורת, חינוך, מצב רוחו ועוד. גורם לא מבוטל הוא גם הזמן.

אם כך. הפרשנות שלנו לכל מקרה שקורה לנו או מולנו במהלך חיינו נתונה בידינו.

"הדברים כשלעצמם אינם טובים או רעים. הכל תלוי באופן שעליהם אנו חושבים." (שקספיר, המלט מערכה 2, תמונה 2).

על המחשבה אנחנו בהחלט יכולים לשלוט. למעשה, עלינו לשלוט ולכוון את צורת המחשבה שלנו. לנתח אירועים, תחושות, מצבים ולנהל את התגובות שלנו בהתאם כך שהחיים יהיו לנו ולסובבים אותנו נעימים ומועילים יותר.

נא להכיר את אפר"ת. אירוע, פרשנות, רגש, תגובה.

דוגמאות לאירועים טריביאליים אבל מציאותי וחומר למחשבה:

  1.  עומד/ת בתור לסופר. מי שלפניך משאיר עגלה עם 2-3 מוצרים מודיע שהוא כבר חוזר ואחרי כ-15 דקות מגיע עם עגלה נוספת עמוסה בדיוק כשעמדת/ה להתחיל להניח את הקניות שלך על הסרט הנע.

מה הפרשנות שלך לאירוע? איזו הנחות הנך מניח/ה על מי שיצר אותו? האם את/ה בטוח/ה במניעים שלו?

איזה רגש עולה בך? האם היה שונה אם היתה סיבה מוצדקת להתנהגות? האם רגש של כעס, עצבים, היה משנה את המצב? מועיל במשהו? גורם לסיפוק?

  1. הילד לא קם בבוקר בזמן ומעכב את תחילת היום לכל הבית. (מוכר?) כולם בלחץ. התלבשות, ארוחת בוקר, הכנת כריכים וכ'. – פרשנות לאירוע –  מנעד האפשרויות רחב ביותר ותלוי סובייקטיבית בכל מי שמושפע ממנו. הרגש? החל מלחץ מובלע ועד התרגזות זועמת וצועקת כתגובה. אבל, מה היא תגובה הולמת שתועיל למצב? בלי להזיק, בעיקר לעצמינו, אבל גם לסביבה?

אירועים מתרחשים כל הזמן. איכות חיינו תלויה בעיקר בפרשנות שלנו לאירועים ולתגובות שלנו כלפיהם. אם נשכיל להגיב בהתאם לערכים, אמונות והמחשבות החיוביות שלנו, נזכה ליותר שלוות נפש ורוגע ובהמשך לכך ניטיב עם עצמנו.

אירועים שאנו חווים או עדים להם, מעוררים אצלנו רגש. אם נעצור רגע ולא נסחף לתגובה "שלופה מהמותן", נוכל לפרש אותה באופן שקול ובהמשך להגיב בהתאם.

screenhunter_31-feb-07-19-11

כמו כל תהליך של שינוי, אם נתרגל, נתרגל והפרשנות והתגובה יהפכו להרגל מבורך.

כפי שאפשר לראות מהאיור, כאשר חושבים בצורה חיובית, הדברים נראים הרבה יותר נוחים ולא רק בלונדון.

אם כך, אפשר ליישם את מודל אפר"ת גם בהתנהלות היומיומית כאשר אנחנו רוצים או מרגישים צורך לפרש ולהגיב לאירוע, התרחשות, מידע או תגובה של מישהו.

לאימוץ הרגלים מקלים על החיים התקשרו אלי: http://www.consult-top.com

©רונן טופל – מאמן אישי/מנטור לקריירה ועסקים.

 
השארת תגובה

פורסם ע"י ב- פברואר 7, 2017 ב- Uncategorized

 

rontop

הרגל חדש, קשה?

אמנם היום כבר לא רואים במקומותינו, אבל פעם היו מחלקים חלב, קרח, נפט עם פרד או סוס ועגלה. כל יום החלבן או מוכר הנפט היו חוזרים על אותו מסלול. הבהמה היתה כבר עושה את הדרך ללא הכוונה. היא כבר ידעה לאן ללכת והיכן ואיפה לעצור. למדה הרגל.

כפי שציטוט מפורסם של צ'. דיקנס ואחרים בנוסחים שונים מציין – "האדם הוא ייצור של הרגלים".

מעצם טבעו האדם מסגל לו הרגלים. מעשים קבועים בזמנים קבועים שמופעלים ע"י מתג ("טריגר") מסוים. כך עם הארוחות בד"כ ועם כל הפעולות הקיומיות. אצל דתיים, בלי קשר לאמונה, יש תפילות ופולחנים בזמנים קבועים, ביום, בשבוע, בחודש ובשנה. כל מתג מפעיל הרגל שבתורו מתגמל.

habit

בכל קבוצה או ארגון שפועל יחד למען מטרה משותפת, יש צורך בתרגול על מנת להקנות הרגלים אשר יגרמו לחברי הקבוצה לפעול בצורה מתואמת וללא השקעת מאמץ בחשיבה על סדר הפעולות. כך בצבא, קבוצות ספורט, שחקנים בהצגה או בקרקס. נגנים בתזמורת…

View original post 341 מילים נוספות

 
השארת תגובה

פורסם ע"י ב- פברואר 4, 2017 ב- Uncategorized

 

הרגל חדש, קשה?

אמנם היום כבר לא רואים במקומותינו, אבל פעם היו מחלקים חלב, קרח, נפט עם פרד או סוס ועגלה. כל יום החלבן או מוכר הנפט היו חוזרים על אותו מסלול. הבהמה היתה כבר עושה את הדרך ללא הכוונה. היא כבר ידעה לאן ללכת והיכן ואיפה לעצור. למדה הרגל.

כפי שציטוט מפורסם של צ'. דיקנס ואחרים בנוסחים שונים מציין – "האדם הוא ייצור של הרגלים".

מעצם טבעו האדם מסגל לו הרגלים. מעשים קבועים בזמנים קבועים שמופעלים ע"י מתג ("טריגר") מסוים. כך עם הארוחות בד"כ ועם כל הפעולות הקיומיות. אצל דתיים, בלי קשר לאמונה, יש תפילות ופולחנים בזמנים קבועים, ביום, בשבוע, בחודש ובשנה. כל מתג מפעיל הרגל שבתורו מתגמל.

habit

בכל קבוצה או ארגון שפועל יחד למען מטרה משותפת, יש צורך בתרגול על מנת להקנות הרגלים אשר יגרמו לחברי הקבוצה לפעול בצורה מתואמת וללא השקעת מאמץ בחשיבה על סדר הפעולות. כך בצבא, קבוצות ספורט, שחקנים בהצגה או בקרקס. נגנים בתזמורת וכ'.

כולנו רגילים לעשות דברים שחוזרים על עצמם ללא חשיבה אקטיבית. אותן פעולות צרובות בתת מודע ומשחררות את המוח לעסוק בדברים אחרים בהם נדרש ריכוז יתר, מחשבה או לימוד הרגלים נוספים. קורה לכל מי שנוהג ברכב שפתאום מוצא עצמו חונה את האוטו ע"י הבית או העבודה ולא זוכר את הדרך שעשה. הנהיגה הופכת להרגל במהלכו המוח לא נדרש לחשוב על הדרך. דוגמת אותו פרד של החלבן. אמנם העיניים רואות, והידיים נוהגות אבל המחשבה נמצאת במקומות אחרים, עד שהיא נקראת להגיב על מצב "מיוחד".

חלקנו אמצנו לנו הרגלים כאלה או אחרים ועם הזמן יש כאלה שאנחנו היינו רוצים להשיל ואחרים שהיינו רוצים לאמץ. סוג של "מחיקה והדבקה" בהתאם להתפתחות שלנו ושינויים שהיינו רוצים לעשות בחיינו. בתחום הבריאות, המזון, הפעילות או מטלה שאנחנו רוצים לקחת על עצמינו.

הרגלים, פעמים רבות, מהווים סוג של "אזור נוחות". אנו יודעים שעלינו לשנות, אבל קל לנו למצוא סיבות ותירוצים לדחות את המעשה. אתחיל בסוף העונה/סמסטר/קיץ/חורף/בחודש הבא/אחרי החגים וכיו"ב.

ההרגלים מופעלים ע"י "מתגים" קבועים שגורמים לנו לבצע פעולות מסוימות. למשל, מגיעים לעבודה, שותים קפה. מסתכלים בשעון, "מה? כבר אחת?, צריך לאכול". בשמונה בערב רואים חדשות ומי שמעשן או עישן יודע בדיוק מתי המתג שגורם להצית את הסיגריה הבאה. אז יש "סימן", אחריו מהלך ההרגל ואחריו יש הפקת הנאה מסוימת. סוג של סיפוק.

כל ההרגלים האלה "מפעילים" אותנו כי למוח נוח כך, מתג – הרגל – סיפוק. הוא שומר על האנרגיות עבור מטלות אחרות שדורשות השקעה.

על מנת להסיר את ההרגלים הלא רצויים עלינו להרגיל את המוח להרגלים אחרים במקומם תוך שימוש באותו רצף. סימן – הרגל חדש – סיפוק.

שינוי הרגל מונע ע"י אמונה. הרגלים חדשים נקנים באמצעות מודעות והחלטה. יש טכניקות שונות לסגל הרגלים חדשים או להניח להרגלים מזיקים או מפריעים.

מומלץ – שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד

לכל אחד עפ"י דפוסי החיים, האופי מתאימה טכניקה זו או אחרת הניתנת להתאמה על פי העדפות ומידות. יש מי שיאמץ הרגל חדש בצורה מהירה יותר ויש מי שיתקדם במהירות המתאימה לו ובהתאם לאופי ההרגל שרוצים לטפל בו.

יש לכם הרגל שחייבים לשנות? אחר שממש רוצים לאמץ?

דברו איתי כאן

©רונן טופל – מאמן אישי/מנטור לקריירה ועסקים.

 
תגובה אחת

פורסם ע"י ב- פברואר 4, 2017 ב- Uncategorized