RSS

Do This….When You Don’t Know What to Do

Do This….When You Don’t Know What to Do

LeadToday

Most people, maybe all people, certainly me, experience times in their life where they don?t know what to do. That doesn?t make them weak people. That doesn?t make them dumb people. It also doesn?t make them less likely to succeed…. unless they do nothing because they don?t know what to do.

Hopefully you have someone in your life that you can bounce ideas and problems off of. It could be a coach or a mentor. Possibly a close friend or family member. The importance of having someone in your life that you trust enough to share anything with cannot be overstated. If you don?t have that person or even better, people, then you need to find one.

But sometimes, even with help, your next move can be hard to determine. You?re not sure what to do next.

Because that?s happened to me from time to time I?ve received lots of…

View original post 545 מילים נוספות

מודעות פרסומת
 
השארת תגובה

פורסם ע"י ב- יוני 16, 2018 ב- Uncategorized

 

כמו התחלה של בדיחה – היה פעם איש עשיר

כמו התחלה של בדיחה – היה פעם איש עשיר

לאחרונה, סיים מתאמן סדרת אימון איתי. החליט בנקודה מסוימת בחייו שהוא זקוק לשינוי. פנה אלי לסיוע, אסף את כישוריו, ניסיונו, הכישרונות שלו ובעיקר את רצונו העז להגשים חלום והביא עצמו, באמצעות כל האוצרות האלו שלו, לידי מעשה.

ביקש לקדם מיזם עסקי אותו התחיל. במסגרת האימון בחן את מטרותיו, חלומותיו, העקרונות, והאמונות שמנחים אותו, עיצב חזון והובן לו שהמיזם איננו עומד בפני עצמו, שהוא כרוך בשינויים משמעותיים בהתנהלות חייו. שנויים בסדרי עדיפויות ושיפור עמדות במרבית התחומים, הבריאותיים, האישיים, החברתיים, הכלכליים, המשפחתיים ועוד.

ערך מדרג מעודכן של הדברים שאכן חשובים לו על מנת להצליח. במהלך הבחינה התבררו לו, מה המטרה, ומה האמצעים, מה החזון ואלו כלים נדרשים על מנת להפכו למציאות.

ואז נזכרתי בסיפור ששמעתי:

Photo by Anton Darius | @theSollers on Unsplash

איש עשיר מאוד היה על ערש דוואי. ביקש מרעייתו, מאחר והיה קמצן וחמדן, שתקבור אותו עם כל הונו. אחרי הלוויה, חברתה הטובה באה לנחם אותה ותוך כך שאלה אותה אם באמת קברה אותו עם כל כספו. "כמובן", ענתה, "הרי זו היתה צוואתו, רשמתי צ'ק ושמתי בארון".

?המסקנה

מה אנחנו לוקחים איתנו במותנו ומה ברצוננו להשאיר אחרינו.

אז כנראה שאיתנו לא ניקח דבר חומרי כלשהו. אנו "לוקחים" עמנו את החוויות, האירועים ששווה לאצור אותם, זכרונות טובים של אושר, משפחה, אהבה, הצלחות שלנו, גאווה על הצלחותיהם של הילדים והנכדים. אלה הדברים, לדעתי ולדעת רובנו, החשובים שאנחנו משאירים בלכתנו. אבל חשוב מה עושים. איך צוברים, משמרים ומורישים את אותם הדברים.

מה עושים היום,מה סולם העדיפויות שלנו. איך ומה יכולים לתרום לסביבה, לקרובים, לעצמנו. איך אנחנו עושים שיהיה טוב, איך מגשימים משאלות ולא רק רוקמים חלומות, אלא, בעיקר איך מוציאים אותם לפועל.

מה גורם לנו סיפוק ונחת, איזו הרגשה יש לנו בזמן שאנחנו עושים מעשה? מה מעניק לנו את אותה הרגשה של סיפוק והצלחה?

הכל תלוי בערכים ובאמונות שלנו הנכונים לעת המסוימת.

בשלבים שונים בחיינו, האמונות והערכים שלנו ובעקבותיהם הדברים שמספקים אותנו, משתנים.

ככל שהצרכים הבסיסיים שלנו משתנים, בתקווה שמשתפרים, כך השאיפות שלנו, היעדים, משתנים.

מה שנחשב בעבר לשיא הצלחה, עבר למגירת הזיכרונות. אם נרצה להמשיך לחיות חיים בעלי משמעות, עלינו לשאוף לשיא חדש. כיבוש עוד פסגה מאתגרת יותר.

כמו המתאמן שהחליט ושינה, העביר שלב בחיים, התקדם, התפתח ורץ קדימה עם החלום והחזון. נחוש להגיע למטרה ואז להציב לעצמו מטרה נוספת ומאתגרת.

איך מנהלים בצורה מיטבית את השינויים הנדרשים במעשינו בהמשך לחלומות, לצרכים ולרצונות המתחלפים?

על כך אשמח לשוחח ללא התחייבות. פרטי קשר: ronen@consult-top.com

©רונן טופל – מאמן אישי/מנטור לקריירה ועסקים http://www.consult-top.com

 

תגים: , , , , , , , , , , ,

צריך לדעת מתי מספיק

צריך לדעת מתי מספיק


סדר עדיפויות

מעשינו מתוזמנים בהתאם לסדר כלשהו. הם יכולים להיות מחושבים ומנוהלים ויכולים להיות אקראיים, או בכלל מיותרים. אם נקדיש מודעות ומחשבה לסדר העדיפויות של הדברים אותם אנו עושים, לא רק שנוכל לסדר אותם עפ"י הסדר ההגיוני עבורנו, אלא גם נמצא את הדרך והתהליך הנכונים. כן גם נוכל לדעת כאשר עשינו מספיק כי חשוב לדעת מתי להפסיק.

מודעות זו, אם נצליח להטמיעה כהרגל, תסייע לנו לא רק לנהל הווייה יותר נוחה ורגועה, אלא גם תועיל למערכות היחסים החברתיים, בין עמיתים לעבודה, בקריירה ובמשפחה. תעזור לנו להיות יותר מחושבים ומתחשבים. תמנע מצוקות, רוגז ומצבים פחות נעימים בכלל. אנו נקבע לעצמנו מה סדר העדיפויות. בתגובה לאירועים שונים נפעיל את נוסחת "א.פ.ר.ת."

א = אירוע

פ = פרשנות

ר = רגש

ת = תגובה

תרומה לי, לאחר ולסביבה

לכל מה שאנו עושים יש תרומה לעצמנו, לאחרים, ולסביבה. התרומה עשויה להיות מועילה, מתגמלת, מזיקה, או סתמית. לעתים מנקודת מבט סובייקטיבית, קשה לנו להבחין אם התרומה שלנו בכלל נחוצה ואם כן, מתי "עולה על גדותיה" והיא מפסיקה לשרת אותנו או את הזולת ואנו ממשיכים מתוך הרגשה של סיפוק ושכנוע שאנו מועילים. רק בהסתכלות מהצד או בהפעלת מודל "א.פ.ר.ת." באופן אובייקטיבי עד כמה שאפשר, נוכל להבחין ולדעת מתי להפסיק.

איזון בין תרומה להטרדה

לפעמים, מה שהחל כתרומה עלול להפוך להטרדה, אם נתבקשנו לסייע, עלינו לעשות זאת במידה וכל זמן שזה נחוץ. נדרש איפוק. ברגע שה"מסתייע" הבין את העיקרון, סיוע נוסף רק יכביד וימנע התקדמות, לכן חשוב לשים לב, לתת קרדיט, לאפשר התנסות עצמית ולדעת מתי להפסיק, כי בשלב זה, "תרומה" נמשכת הופכת להטרדה.

אם שלושה אומרים שאתה שכור, לך לישון

כולנו פועלים באופן טבעי מתוך מניעים סובייקטיביים. קשה לנו לצאת מעורנו, לעמוד מהצד ולבחון את מעשינו או מחדלינו. גם דעות מושרשות עמוק בתודעה לא פשוט לנו לשנות או להביט בהן מזווית שונה. תובנות טבועות בנו עמוק כתוצאה מאמונות, חינוך, ערכים. לעתים קרובות לא קל לנו לתת לעובדות "לבלבל" אותנו.

אם נהיה מודעים לסביבה ולתגובתה לדעותינו או מעשינו, נוכל לנהוג עפ"י האמרה העממית הידועה הנ"ל ולפחות להקדיש מחשבה ולהטיל ספק בביטחון שלנו. לכן חשוב לדעת מתי להפסיק עם עודף הביטחון ולשאול "האם באמת?".

"הרבה יותר קל לפרק אטום מאשר לפרק דעה קדומה" (אלברט אינשטיין)

תועלת לעצמך ולאחרים (מול סבל)

בתחומים שונים בחיים שלנו עלינו לדעת מתי להפסיק. מתי התועלת במעשים או במחדלים שלנו מפסיקה להיות כזו ומתחילה לגרום לסבל או מעמסה לעצמנו או לסובבים אותנו ולסביבה, נפשית, פיזית, כלכלית. זה נכון בתחום האישי,הבריאותי או כל תחום אחר בו אנחנו או מעשינו עלולים להפוך למעמסה. פעמים רבות ניתן למנוע מצבים כאלה מראש בלי לחכות למצבים בהם תהיה לנו מגבלה או חוסר מסוגלות בכלל לפעול לתיקונם.

כבר נתת מה שיכולת והיה בידך לתת

במצבים מסוימים, כל מה שתעשה מאותו רגע והלאה כבר לא יהיה רלוונטי, מועיל או תורם. יש תחומים בהם היכולת לתת ממצה את עצמה. מבחינת "כל המוסיף גורע". נתת מהניסיון והידע. אם הנתינה נעשתה מתוך רצון לא אינטרסנטי ומונע ממניעים אנוכיים, עליך לתת למקבל להשתמש או לא בנתינה שלך לפי רצונו ויכולותיו. מאותו שלב זה שלו והוא בוחר אם ואיך להמשיך, לכן צריך לדעת מתי להפסיק כי מה שתעשה מאותו רגע יהיה רק למכשול.

הגשמת חלומות השגת מטרות הרגשת סיפוק

בחיים יש מגבלות הנובעות מאורכם, ממה שהסביבה והזולת מוכנים או רוצים לקבל, ללא קשר לרצון שלנו לתת. יש להניח שלפחות חלקנו, הצבנו לעצמנו מטרות ויעדים מבוססים על חלומותינו (אם לא, עדיין אפשר לשנות, לחלום ולחתור לעבר הגשמתם). במקרה הטוב הגשמנו חלק מהחלומות, הרגשנו כבר רגשות של סיפוק ומילוי תשוקות ומאוויים. אז מה? אין גבול לחתירה לשיפור והשבחת ההוויה, להגשמת חלומות, אין גבול לחלומות. בלי קשר לגיל או השלב בו נמצאים בחיים. צריך לדעת מתי להמשיך!

לסיכום, הכל עניין של עלות / תועלת

ככל שהזמן עובר אנו צוברים ניסיון ולומדים מחוויות העבר. גם אם איננו ניחנים בגאונות, ניסיון החיים הוא מורה מצוין ונשתדל לרוב לא לחזור על טעויות, לפחות לא על אותה טעות (לטעות זה אנושי, לחזור על אותה טעות זה טפשי), לכן אחת התובנות הכי חשובות שאנחנו מפיקים היא מתי חייבים, ממש חייבים, לדעת מתי להפסיק ולעומת זאת, שחייבים, ממש חייבים לא להפסיק להציב לעצמנו חלומות להגשמה בכל ממד, צורה וצבע (חוץ מאפור קודר).

©רונן טופל – מאמן אישי/מנטור לקריירה ועסקים http://www.consult-top.com

אשמח לפגישה ללא התחייבות. פרטי קשר: ronen@consult-top.com

 
 

תגים: , , ,

מה סבתא היתה אומרת

מה סבתא היתה אומרת

1. יושבת הקשישה בכסאה בגינת בית האבות, לפתע, נוטה הצידה. מיד מזנק אליה אח שעומד בקרבתה ומיישר אותה על הכיסא. אחרי כמה דקות שוב נוטה לאיטה לצד השני, שוב מזנק האח ליישר אותה וכך מספר פעמים. אחרי זמן מה מגיעים אליה לבקרה ביתה המבוגרת ונכדתה הנשואה הטרייה. "מה שלומך סבתא, איך בבית האבות החדש"? "לא משהו", -עונה, "לא נותנים לבן אדם לשחרר גזים!"

לפעמים אנו ממהרים להסיק מסקנות חפוזות. לרוב, אין המציאות אצל הזולת כפי שאנו מתארים לעצמנו. איננו יודעים מה מניע אותו, מה כוונותיו ולאן מועדות פניו. לעתים קרובות מאוד, נופתע. מאוד. אנו חווים את המציאות שלנו, מתוך עצמנו. מתבוננים בה עם העיניים שלנו ומנקודה סובייקטיבית מושפעת מהרגשות שלנו באותו פרק זמן, מהניסיון שלנו, הציפיות שיש לנו ומה שהיינו רוצים שיקרה.

איננו מסוגלים לנחש, בוודאי לא במדויק, מה מתרחש בקרב אדם אחר, גם אם אנו קרובים אליו ומכירים אותו זמן רב. מניעיו, כמו אלה שלנו, משתנים תדיר בהתאם למציאות של ההווה, הכאן והעכשיו בכל רגע נתון.

על כן, לפני שאנו נוקטים עמדה או מבצעים פעולה שיש לה השפעה של מישהו אחר, עלינו לברר ולהקשיב, לרצונותיו וצרכיו. המציאות שלו איינה המציאות שלנו.

2.אחרי שהסבתא ספרה איך באמת היא מרגישה במקומה החדש, פתחה הנכדה, שזה לא מכבר נישאה ואמרה: "בפעם הראשונה שהכנתי צלי בקר, (roastbeef) שאל אותי בעלי החדש והיקר, מדוע אני חותכת כשני סנטימטרים מהקצה של הנתח. עניתי לו שכך למדתי מאימי ואיני יודעת מה הסיבה. התקשרתי לאימא ושאלתי אותה, היא חשבה מעט והשיבה שבעצם, גם היא איננה יודעת, היא ראתה אותך, סבתא, חותכת את קצה הנתח כאשר הכנת צלי, לכן, גם היא חותכת". הסבתא הקשיבה בסבלנות והמתינה להמשך. "נו, סבתא", הפצירה בה הנכדה, "מדוע נהגת לחתוך את קצה הצלי"? "אהה…-ענתה הסבתא, תא האפייה היה קטן, התבנית קטנה, והנתח לא נכנס כולו…".

כמה דברים אנו עושים מתוך הרגל, ללא מחשבה אשר לסיבות? עד כמה אנו מודעים לעשים שלנו או למחדלים? כמה מחשבה אנו מקדישים להתנהלות היומיומית שלנו?

כמה נוח לנו לתפקד באמצעות "טייס אוטומטי" בלי להקדיש מחשבה אם נכון לנו הדבר גם לעת הזו. הרגלי תזונה, פעילות או חוסר פעילות גופנית, קשרים עם משפחה או חברים. הנחת הנחות שברוב המקרים מתבררות כלא נכונות.

קשה לצאת מאזור הנוחות, לשנות, לשפר עמדות, לעדכן הרגלים.

מה שבדרך כלל גורם לנו לעשות כן הוא התהוות של מצב קיצון. שינוי משמעותי בבריאות, במצב תעסוקה, אירוע בחיי משפחה או זוגיות וכד'. אולם, אם נפעיל מודעות באופן סדיר, נוכל להימנע מלהגיע למצבים קיצוניים ולא נזדקק לנקוט בצעדים קיצוניים. בעיות, כמו שינויים, קלים הרבה יותר לפתרון ולביצוע כאשר הם פשוטים וקטנים. כל בעיה נוצרת מאוסף של בעיות קטנות. כל שינוי גדול ניתן לפרק לשינויים קטנים שקל לעשותם

אין סיבה לעשות את אותם הדברים שתמיד עשינו, ללא מחשבה מחודשת, יש לקחת מדי פעם פסק זמן ולהקדיש מחשבה ובחינה אם אמנם מה משאנו נוהגים לעשות אכן נכון למקום, לזמן ונחוץ באותה מידה.

אל לנו לתת לחיים לנהל אותנו. אנו המנהלים של חיינו. אם לא נעשה כן, אנו חוטאים לעצמינו ולסובבים אותנו.

©רונן טופל – מאמן אישי/מנטור לקריירה ועסקים http://www.consult-top.com

אשמח לפגישה ללא התחייבות. פרטי קשר: ronen@consult-top.com

 
 

תגים: , , , , , , , , , , ,

מה משפיע עלינו

מה משפיע עלינו

"האושר הוא עניין של גישה. או שאנחנו מאמללים את עצמנו או שאנו מחליטים להיות מאושרים וחזקים. כמות המאמץ זהה". קרלוס קסטנדה


אנחנו נוטים לחשוב לעתים קרובות שהחלטות וגישות שלנו מבוססות על הגיון ומחשבה עצמאית מעמיקה.
למעשה במקרים רבים ההחלטות או הגישה שלנו אל נושא או בעיה שעומדים בפנינו מוטות ע"י גורמים קוגניטיביים שונים, כפי שנמצא המחקרים שונים.
מודעות להטיות אלו יסייעו לנו לקבל החלטות נכונות יותר עבורנו ללא השפעה חיצונית.

להלן מספר דוגמאות:

  • היוריסטיקת הזמינות* – לא כל מה שעולה במוחנו למשמע או למראה נתון מסוים הוא אכן נכון. אנו יכולים להחליט החלטות מבוססות על ניסיון או ידע שאינם מבוססים על מציאות, אלא מושפעים מהתרחשויות או סיפורים בלתי ריאליים או בלתי נכונים. למשל ידיעה על התרסקות מטוס או רצח המוני יותיר רושם עז יותר מנתונים סטטיסטים על כך שיש הרבה יותר קורבנות ממחלת סרטן הקיבה מאשר רצח המוני, או הרבה יותר הרוגים בתאונות דרכים (יומיומיות לצערנו) מאשר מתאונות טיסה. הרושם שאירועים אלו משאירים במוחנו, משפיעים על אופן המחשבה ובעקבות כך עלולים לגרום לנו להחליט החלטות לא נכונות, כמו למשל להשקיע יותר באמצעי בטחון מפני רצח המוני מאשר במניעת מחלת הסרטן.

  • תופעת העדר – ככל שמספר האנשים שמאמינים במשהו גדול יותר, גם אם אין זה מציאותי או נכון, כך ההסתברות שגם אנחנו נאמין בכך גדלה. אין זה חשוב שאכן הרכב הנמכר ביותר בארץ הוא יעיל, חסכוני ובטוח,ככל שניראה יותר מהם, נאמין שהוא אכן כזה. התופעה רווחת במיוחד בתחום הפוליטיקה והאמונות הדתיות.
  • דבקות בהחלטה – מהרגע שהחלטנו משהו, החלטה זו הופכת להיות, לכאורה, חלק מהזהות שלנו. הן מלוות אותנו ונמצאות מול עיננו, בעבודה, בחניה, במקום המגורים ואפילו במיטה לצידנו. שיקולים של בחינת אפשרויות נוספות או אחרות נדחקים מגירות העמוקות של התודעה. אין החלטות שהן 100% נכונות או לא נכונות. הם מהוות אתגר ו"איום" על זהותנו ועל איך שאנו נראים בעיני עצמנו.
  • הנחת הנחות – אנו נוטים לראות דפוסים היכן שהם למעשה לא קיימים. לעתים אנו מניחים הנחות בלתי מבוססות, למשל אם מטילים מטבע, ונופל ארבעה פעמים על "עץ" קל יהיה לנו להניח שגם בפעם החמישית זה יקרה. יש דוגמאות רבות מתחום ההימורים או משחקי ספורט. תופעה קוגניטיבית זו משמשת אותנו היטב לזהות אנשים או אירועים ולכן מנוצלת רבות לעזר ע"י אנשי מכירות, אולם עלינו להיזהר מלראות דפוסים היכן שהם לא קיימים.
  • שמרנות – קשה לנו מאוד לקבל שינויים. האדם הוא יצור של הרגלים (G. Stanley Hall). נוח לנו להמשיך לעשות את אותם הדברים אליהם התרגלנו. אנו מוצאים את עצמנו עושים יומיום את אותם הדברים באותו אופן באותם זמנים. אנו פועלים באופן אוטומטי בהתאם לגירויים הסביבתיים. נוסעים לעבודה באותו מסלול וכך גם חוזרים הביתה, לעתים רחוקות אנו משנים את התפריט היומי לחלקנו הגדול יש את אותה רשימת קניות קבועה. דבקים בסגנון לבוש, קריאה, תכניות טלוויזיה וכיו"ב. גם כאשר סביבנו הכל משתנה בקצב כזה או אחר, לא פשוט לנו לקבל את השינויים ועוד יותר קשה לשנות את הרגלים המתחייבים.
  • הטיית הנודע (confirmation bias) – אנחנו חוסמים לעתים קרובות, עובדות שאיננו רוצים לקבל או לא נוח לנו איתם, למרות שאנחנו מודעים לנכונותם. למרות הכל נחפש סיבות "מתחת לאדמה" על מנת לחזק את התפיסה שלנו.

יש עוד דפוסי הטיה רבים שאם נכיר בהשפעה שיש להם על ההחלטות והגישה שלנו בחיי היומיום, נוכל להתנהל בצורה טובה ומועילה יותר עם עצמנו ועם הסביבה.

©רונן טופל – מאמן אישי/מנטור לקריירה ועסקים http://www.consult-top.com

אשמח לפגישה ללא התחייבות. פרטי קשר: ronen@consult-top.com

* היוריסטיקת הזמינות או היוריסטיקת הנגישות היא יישום פשטני של היוריסטיקה בהערכת ההסתברות על בסיס הקלות שבה אפשר לדמיין את התוצאות. כך, תוצאות שניתן לתארן ולדמיינן בקלות, המוצגות באופן טעון מבחינה רגשית, תחשבנה קלות יותר להצגה מתוצאות שקשה להבינן. התוצאה כאן היא, בדרך כלל, הטיה קוגניטיבית.

 
 

תגים: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

?מי את/ה עכשיו

מי את/ה עכשיו?

כולנו מורכבים מחלקים שונים אותם אנו "מפעילים" בהתאם לצורך ולנסיבות. כל אחד מהחלקים משתנה לאורך הזמן, מתפתח, גדל ומוסיף יכולות, מגלה כישורים ורוכש ניסיון. חלקנו, גם שוכחים או מזניחים יכולות וכישורים שאיננו משתמשים בהם ועם הזמן אלו מתנוונים. אחזור לכך בהמשך.

כבר בגיל צעיר מאוד, אנחנו מפעילים את החלקים השונים, פעם כבנים/בנות להורינו, פעם כאחים בוגרים או צעירים, כילדים במסגרת החינוכית והחברתית. בכל "הפעלה" כזו אנו פועלים בצורה שונה מתאימה לנו לאותה סיטואציה.
יכולים להיות מפונקים בבית ונועזים או גיבורים במסגרת חברתית. יכולים לבלוט בכיתה עם ידע רב, ולהיות מאופקים בהפסקות במסגרת החברתית.

ככל שנשכיל, עם ההתבגרות והניסיון, להיות מודעים לחלקים אלו של עצמנו, לכישורים, היכולות, החוזקות והחולשות שלנו, נוכל לשלב ביניהם על מנת להשיג את מבוקשנו להתנהל טוב יותר.

אנחנו ילדים של הורינו, אחים, חברים, חיילים, בעלי מקצוע, חברים בארגונים שונים ונושאי תפקידים במסגרות שונות. הכל בו בזמן. מנהלים בעבודה ועם שיחת טלפון אחת מהגן או מבית הספר מיד חובשים כובע של הורה. יכולים להיות מדען במעבדה ועם קבלת צו הופכים להיות חייל ממושמע.

כולנו עשויים חלקים חלקים ובכל חלק האני מתפקד אחרת. בכל מצב אנחנו דורשים מעצמנו דרישות שונות ומפיקים תפוקות שונות.

מה מחבר בין כל התפקידים אותם אנו ממלאים ומחליפים, לעתים מספר פעמים ביום הלוך ושוב?

אם יבקשו מאיתנו לענות על שאלה פשוטה: "מי את\ה?" מה נענה? מה הזהות שלנו? מגדר? מקצוע? מצב משפחתי? אמונה? תכונות אופי? ערכים? אפשר לענות תשובות רבות וכולן נכונות.

בתקופות שונות בחיים, התשובה הראשונה, זו שמשקפת את הזהות שלנו עשויה להשתנות.

האם התשובה העולה ראשונה במוחנו היא התשובה אותה נבטא במילים? האם מה שהיינו רוצים לענות לשואל היא מי אנחנו עכשיו או מי היינו רוצים להיות?

באיזו מידה הננו מרוצים ומסופקים עם ההוויה שלנו? האם איננו משלימים עם מצב נתון אותו אנו מקבלים כגזרת גורל?

אנחנו משתנים מהיום בו הביצית פגשה את הזירעון. שינוי לעתים קרובות הוא הרבה יותר קל, מועיל וזמין ממה שחושבים.

בואו לא נהיה שבויים של מגבלות שלנו. אפשר להפוך מגבלות ליתרונות כפי שאפשר להיווכח בקישור הבא. עובדה!

https://en.wikipedia.org/wiki/Jessica_Cox?wprov=sfla1

נכון מרשים? אם היא יכולה, למה לא אנחנו?

©רונן טופל – מאמן אישי/מנטור לקריירה ועסקים http://www.consult-top.com

אשמח לפגישה ללא התחייבות. פרטי קשר: ronen@consult-top.com

 
 

תגים: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

​הזמן שווה! זהב?

​הזמן שווה! זהב?

ככל שהנך מתבגר הזמן בין ימי ההולדת מתקצר.

הפנאי והסבלנות שיש לך להקשיב לשטויות מתקצרים וכן גם הסבלנות לסבול כסילים.

מאחר והזמן שאתה מעריך שנשאר לך עד שיגיע יומך הולך ומתקרב, ערך הדברים משתנה בהתאם. סדר העדיפויות מקבל סידור מחדש ודברים שאך שנים מעטות לפני נחשבו בעיניך ליקרים ללבך או משמעותיים הופכים להיות שוליים.

ערכו של רכוש, עצמים, חפצים הולך ופוחת ככל שהם לא נחוצים לתפקוד היומיומי שלך. לעומת זאת, ערכן של חוויות עולה. נסיעות, תערוכות אומנות, הצגות, קונצרטים, יחסים אישיים ובילוי עם משפחה וחברים מספקים יותר מבעבר, ותורמים לאיכות חייך. מה שנכון בכל שלב בחיים, מקבל משמעות הרבה יותר מתגמלת.

אם פעם השתתפת במרוץ אחרי הישגים חומריים ונטית להתכופף עפ"י לחצים חברתיים שהופעלו עליך או על בני משפחה, היום אתה הרבה יותר מתחשב ברצונות ובשיגעונות שלך. הרבה יותר קל לשים פס על מה שחושבים או איך אתה ניראה כאשר אתה רוקד או משתולל עם נכד צעיר. פתאום החיים מקבלים צבעים אחרים ואתה מוכן לשקול ואפילו לעשות דברים שפעם רק המחשבה עליהם היתה מביכה ומוכנסת למגירה.

התובנות האלה מגיעות עם ניסיון החיים. הגיל מקנה לנו, אם רק נותנים לעצמנו, סוג של חופש שלא הרשינו לעצמנו בעבר כאשר נתנו לסביבה להשפיע עלינו ולכפות התנהגויות "רציניות", אחראיות ומחושבות.

בשלב מסוים אתה מתעורר ליום בו אתה מבין שעברת את מחצית חייך, בהנחה המקובלת של "עד 120". אתה מבין לפתע שהמחצית שעברה היתה קשה ומאתגרת, אבל המחצית שנותרה לך הרבה יותר קצרה. אתה עושה ספירת מלאי ומוצא שדברים רבים שרצית כבר כניראה לא תספיק או תוכל לעשות, אבל יש עדיין ממה ליהנות.

אז מה נישאר לך לעשות?
את כל אותם הדברים שעושים לך טוב. את מה שאתה עדיין יכול ולא מכאיב, או לא עושים לך סחרחורת או צרבת, או לא כרוכים בשתייה מרובה עם שרותים רחוקים. כל מה שאתה יכול לעשות לבד, בלי סיוע של אדם או מכונה.
והכי הכי חשוב, לנסות להעביר את המסר לדור הבא.
שלא יחכה עד שיבה. שידע להבחין בין מה שבאמת חשוב ומה שפחות. על מה יסתכל בעתיד במבט של פספוס  במקום עם הרגשה טובה  של חוויה, של נסיעה מהנה או הרפתקה שנשארו טבועות בנשמה.

שתהיה הבחנה בין הערך המוסף של עוד רהיט מפואר או ג'יפ מהודר מול טיול עם המשפחה או התפעמות מול יצירת אומנות גדולה.  בין הנחת מרכישה של עוד חדר או קומה מול סיפוק של מעשה יצירה.

ויפה שעה אחת …או יממה.

©רונן טופל – מאמן אישי/מנטור לקריירה ועסקים  http://www.consult-to

 
 

תגים: , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,